"טרור נגד ישראלים הוא מוצדק, כי זה מה שמקבלים אחרי שחונקים עם במשך 69 שנים". את המשפט הזה שמעתי מפעילי BDS באירוע של תנועת החרם באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. בקהל ישבו כ־50 סטודנטים ובתחילתו נאסר שימוש בכלי הקלטה ובמצלמות. בתגובה לאמירה הנוראית, קם קהל הסטודנטים ומחא כפיים. לאחר שהשתתפתי במספר אירועים דומים, הבנתי שהסכנה האמיתית מהתנועה אינה החרם הכלכלי נגד ישראל אלא האנטישמיות שהיא מקדמת בקמפוסים בעולם.
חרם כלכלי אינו דבר חדש. הליגה הערבית קידמה חרם כזה עוד מקום המדינה, ולמרות זאת הצליחה ישראל לפתח כלכלה ולהוביל בחדשנות. כ־13 שנים לאחר הקמת ה־BDS, גם מידת השפעתה על הייצוא הישראלי מוטלת בספק. עם זאת, בזירה אחת פורח ה־BDS - האוניברסיטאות בעולם.
לאחרונה, פרסמה "הליגה נגד השמצה" נתון מדאיג: עלייה של 89% באירועים האנטישמיים בקמפוסים בארה"ב ב־2017. בסמיכות, החודש מציינים בעשרות קמפוסים בעולם את שבוע "האפרטהייד" הידוע לשמצה, שיאה של פעילות רב שנתית ענפה. לאורך השנה מקיימים פעילי "סטודנטים למען צדק בפלשתין" ו"קול יהודי לשלום", אירועים רבים, שבהם מסופרים חצאי אמיתות ושקרים על הציונות וישראל.
פעילי התנועה מלמדים שהציונות היא "תנועה קולוניאליסטית המחפשת להשתלט על אדמות ומשאבים ולפנות פלשתינים בכוח תוך שימוש בטיהור אתני". האסטרטגיה היא למקד את הביקורת רק על ישראל ולהעמידה בסטנדרט שונה מכל העולם. פעילי ה־BDS יוצרים טשטוש בהגדרות בין "ציונים" ו"יהודים" וכך מתחבאים מאחורי מכבסת המילים שהם אינם "אנטישמים" אלא רק "אנטי־ציונים".
ה־BDS פעיל במיוחד באוניברסיטאות המובילות ומשפיע על דור שלם של מנהיגי המחר. מדובר בבעיה אסטרטגית אמיתית. כבר כיום ניתן לראות פגיעה משמעותית בתמיכה בישראל בקרב הדור הצעיר באמריקה. על פי סקר מינואר האחרון של מרכז המחקר Pew בארה"ב, צעירים בגילאי 18-29 תומכים בישראל בשיעורים קטנים משמעותית לעומת שכבות גיל מבוגרות יותר.
בקרב גילאי 18-29 פער התמיכה בין ישראל לפלשתינים הוא הקטן ביותר, ועומד על כ־9%. זאת בניגוד לפער של 15% בקרב גילאי 49-30 ו־44% בגילאי 64-50. עוד מראה הסקר, שרמת התמיכה בישראל יורדת ככל שכמות התארים (וזמן השהות באוניברסיטה) גדלים.
בחזית המאבק באנטישמיות וב־BDS בקמפוסים עומדים ארגונים כגון "סטודנטים תומכים בישראל", שעובדים בהתנדבות. עם זאת, מידת הצלחתם מוגבלת ללא סיוע חיצוני. על האוניברסיטאות מוטלת האחריות לפעול למיגור ההסתה והאנטישמיות תוך שמירה על קוד שיח פוליטי מכבד בין הסטודנטים; אך הארגונים היהודים צריכים לספק לסטודנטים בשטח כלים וסיוע כלכלי לקיום פעילותם. בנפשנו היא.
עו"ד אסף וייס הוא בוגר בית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה
