הקריאות בגנות המועצה לזכויות האדם שנשמעו בישראל, בעקבות חמש החלטות אנטי־ישראליות קשות מיום שישי האחרון, היו מלוות בהצעה לקום ולעזוב את הארגון הבינלאומי היושב בז'נבה. דוברים ישראלים אמרו שאין לנו מה לחפש שם. נכון, אין לנו מה לחפש בארגון שבבסיסו עוין את ישראל. אבל כמו שלא נוטשים מוצב צבאי, כך גם לא נוטשים מעוז פוליטי.
זו לא השנה הראשונה שהמועצה מקבלת החלטות אנטי־ישראליות, ולא הפעם הראשונה שהמועצה מפגינה חוסר הבנה למציאות שלנו באזור. לפני שנה בדיוק הגיעה החוצפה של המועצה לשיא, כאשר מתחה ביקורת על מערכת המשפט בישראל בסוגיית החייל אלאור אזריה. המועצה - גוף מוטה פוליטית - מעיזה לבקר מערכת משפט בעלת מוניטין עולמיים.
אבל הבעיה האמיתית אינה נעוצה בקבלות החלטות. זה היה וזה ימשיך. הבעיה היא במנגנון הפגום, וכל עוד לא מתקנים אותו, הפרסה שראינו בשבוע שעבר תחזור על עצמה שוב ושוב.
לפני קצת יותר מעשור, כאשר ישבתי במועצה כנציג ישראל, התבשרנו שהאו"ם החליט לשדרג את הגוף הזה מוועדה למועצה. האו"ם ביקש לתת למועצה יותר שיניים, לאור חשיבות סוגיית זכויות האדם בעולם. התקווה הייתה שסוף סוף יקום מוסד הגון ומאוזן לעומת הוועדה הקודמת. נעשתה עבודה יפה, והגוף השתנה לטובה.
אלא שאויבינו עמדו על המשך ייחודה לרעה של ישראל, ומדינות העולם, כולל ידידותינו, נתנו לזה להתממש. כך נולד סעיף מיוחד בסדר היום של מועצת זכויות האדם, הדן בישראל בלבד. בחלק החמישי, "אג'נדה ומסגרת לתוכנית העבודה", מופיע סעיף c7: "מצב זכויות האדם בפלשתין ובשטחים ערביים כבושים אחרים: הפרות זכויות אדם והשלכות הכיבוש הישראלי על פלשתין ושטחים ערביים כבושים אחרים; הזכות להגדרה עצמית של העם הפלשתיני". אין סעיף דומה עבור שום קבוצה אתנית ולאומית אחרת בעולם (כמו בסוגיית הפליטים: ארגון אחד לכל פליטי העולם, וארגון או"ם שני רק לפליטים הפלשתינים).
התוצאה המעשית היתה שיש סעיף שדן במצב זכויות האדם בכל מדינות העולם, וסעיף מיוחד המוקדש רק לישראל. כך יוצא שבמשך יומיים המועצה דנה בכל העולם - ומטבע הדברים אין לה הזמן לדון בכל הבעיות העולמיות - ובמשך יומיים אחרים היא דנה רק בישראל. האבסורד הזה מסביר את המספר המוגזם של ההחלטות נגדנו.
אם רוצים לנסות לתקן את המעוות צריכים לשנות את המנגנון. לבטל את הסעיף המיוחד על ישראל ולכלול אותה עם כל שאר אומות העולם. ארה״ב של הממשל הנוכחי מסוגלת להוביל מהלך כזה. ביטול ייחודה לרעה של ישראל יאפשר להקטין מעשית את ההחלטות. עדיף להילחם במנגנון הארגון ולא לעזוב אותו.
י
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו