בתקציב המדינה יש נתח גדול לרפורמה בלימודי האנגלית. גוברת ההבנה כי אנגלית היא הרבה יותר מעוד שפה זרה. היא מאפשרת לשוחח עם רוב העולם ופותחת דלתות. הדגש צריך לעבור מצריכה של השפה והבנת הדקדוק שלה - Input - ליכולת הפצה שלה - Output.
ההבנה החברתית שהיכולת לדבר באנגלית שוטפת עולה על הצורך להבין את הדקדוק, היא תוצר של השנים האחרונות. המאמץ מתחיל עוד בגילאי 6־7, שבהם צריכת שפה נוספת קלה ביותר.
המדיניות החדשה של משרד החינוך, נותנת להבנה זו משנה תוקף. אך בתוך השינוי המתרחש, תמיד ישנם אלו הזקוקים לסיוע הנוסף. זה לא מפתיע; גם ברפורמה החדשה, עדיין מתקיימת שיטת הבחינות וההכנה אליהן, ההטרוגניות של הכיתה כמעט בלתי ניתנת לטיפול ע"י המורה, וההתייחסות לכלל התלמידים באותה רמה, אינה עומדת במבחן המציאות. לפיכך, רבים פונים לשוק השיעורים הפרטיים. לא כי התלמידים גרועים או המורים, אלא כי מדובר בצרכים שונים למטרה אחת. שיעור פרטי הוא בעיה משולשת: מכה כלכלית להורה, בעיה בתמ"ג המדינה, והכי חשוב - מבטא גישה מיושנת, שאינה ממלאת את הצורך של התלמיד בהווה ובעתיד.
סקר גיאוקרטוגרפיה מסוף 2014 קבע, שיותר משליש מהתלמידים נעזר בשיעורים פרטיים. שווי השוק מוערך בכמיליארד שקל בשנה. ההוצאה הכלכלית של ההורים לרוב לא מדווחת לרשויות המס, ולמעשה "הולכת לאיבוד" - הן לקופת ההורים, הן לקופת המדינה, והן ברמת הסיוע ליכולת הפצת השפה של התלמידים.
הבעיה טמונה בשיטה: מורה פרטי או מורה בכיתה, טובים ומנוסים ככל שיהיו, אינם יכולים לספק לתלמיד את מה שיסייע להפיץ את השפה יותר מכל - סביבה דוברת אנגלית. בין הכניסה לשיעור, פתיחת המחברות וטיפול בבעיות משמעתיות, או בחינת הצרכים למבחן הקרב, התוצאה היא שמתוך שיעור של 45 דקות, למידה משמעותית תתקיים במשך 10־15 דקות. התלמידים, במקרה הטוב, יהיו מוכנים למבחן, אך לא לחיים.
מה שיסייע יותר מכל ליכולת הפצת האנגלית היא סביבה דוברת אנגלית. החל מצפייה בטלוויזיה, קריאת ספרים, והקשבה למוזיקה באנגלית לטובת הגדלת אוצר המילים, דרך שיחה באנגלית בכל הזדמנות - במיוחד עם קבוצת השווים, הנמצאת ברמה דומה בידיעת השפה. כך יכולים להתקדם ביחד, לתקן האחד את השני, ולתרגל שימוש בשפה ברמה דומה. רק הפצה שוטפת יומיומית של אנגלית, תאפשר צמיחה ושילוב בעולם דובר אנגלית. דומה, שהדגש הזה חסר ברפורמת האנגלית ובשיטת השיעורים הפרטיים והפרטניים. את זה יש לשנות, לטובת כולנו.
הכותבת היא מנהלת דידקטית בבית הספר Wall Street English
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו