בביקורו האחרון במצרים העניק יורש העצר הסעודי, מחמד בן-סלמן, ראיון ליומון המצרי א-שורוק, שבו תקף את טורקיה. לדבריו, היא חלק "ממשולש הרשע", ביחד עם איראן וארגונים אסלאמיים קיצוניים. בן-סלמן אף האשים את טורקיה ברצונה להקים מחדש את הח'ליפות. למרות שהשגרירות הסעודית באנקרה הבהירה, שהדברים לא כוונו לטורקיה אלא ל"תנועת האחים המוסלמים וקבוצות רדיקליות נוספות", הם חשפו את המתיחות הקיימת בין המדינות.
המתיחות מגיעה על רקע התמיכה שמעניקה טורקיה לקטר, ולנוכח שיתוף הפעולה שלה עם איראן ורוסיה בניסיון להגיע להסדר בסוריה. מבחינת אנקרה, ההסדרה חשובה לבלימת הכוחות הכורדים בצפון סוריה ומניעת גל פליטים נוסף על 3.5 מיליון הפליטים שכבר נמצאים בתחומה. סעודיה גם אינה שבעת רצון מהביקורת החריפה באנקרה נגד נשיא מצרים א-סיסי ומהתמיכה הטורקית באחים המוסלמים. לאור היד הקשה שמפעילה קהיר נגד התנועה, נמלטו גולים פוליטיים לאיסטנבול, מה שהוסיף למתיחות.
טורקיה הייתה שחקן מפתח בארכיטקטורה האזורית מבית מדרשו של מחמד בן-סלמן, שביקש לבלום את השפעתה המתחזקת של איראן. כמעצמה אזורית סונית, טורקיה יכולה להוות משקל נגד לאיראן. עם זאת, המתיחויות הפנים סוניות משפיעות לא פחות על התנהלות המעצמות האזוריות מאשר השסע הסוני-שיעי. סעודיה רואה במה שמכונה ציר האחים המוסלמים - הכולל בין היתר את טורקיה וקטר - סכנה אידיאולוגית.
בראיון לעיתון המצרי העריך יורש העצר הסעודי שהמשבר עם קטר יהיה ממושך. התסכול הסעודי מהנחישות הקטרית מסביר בחלקו את ההתבטאות העוינת כלפי טורקיה. אנקרה מצידה, לאור המשבר החריף עם המערב ובידודה האזורי היחסי, מעוניינת לשמור על יחסים תקינים ככל האפשר עם איראן ורוסיה ולהימנע ממעורבות רבה מדי בסכסוך בין סעודיה לאיראן. זאת, גם עקב התלות הטורקית בייבוא אנרגיה מאיראן, כמו גם הרצון הטורקי להגדיל משמעותית את היקף הסחר בין המדינות בעקבות הסרת העיצומים הכלכליים מעל איראן.
נראה שהמתיחות הנוכחית בין טורקיה לסעודיה מסיימת תקופה שבה שתי המדינות הלכו האחת לקראת השנייה. כך למשל, טורקיה הצטרפה ל"ברית האסלאמית נגד הטרור" שיזם יורש העצר ב-2015. מנהיגי המדינות ערכו ביקורים מתוקשרים בבירות, ושתי המדינות אף הקימו מועצה לשיתוף פעולה אסטרטגי ביניהן.
המתיחות בין סעודיה וטורקיה נסבה גם סביב ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל. סעודיה, הרואה בחיוב את מדיניות ממשל טראמפ כלפי איראן, אינה מעוניינת להתעמת עמו על סוגיית ירושלים. היא מנסה לעזור לממשל לקדם תכנית שלום בין ישראל לפלשתינים, בעיקר באמצעות לחץ על האחרונים להגמיש עמדתם כך שתעלה בקנה אחד עם יוזמת טראמפ. טורקיה, לעומת זאת, מובילה את מבקרי המדיניות האמריקנית בנושא ירושלים. לאחרונה חלה התקרבות בין עמאן ואנקרה סביב סוגיה זו, על אף התלות של ירדן בסיוע כלכלי מסעודיה. מדיניות מתואמת בין ירדן וטורקיה סביב סוגיית ירושלים עלולה להיות בעייתית לקראת מועד העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים.
השבר הפנים-סוני מחזק מבחינת ריאד את החשיבות של חבירה לישראל כנגד איראן. עם זאת קיימות מגבלות עד לאן יכולה לצעוד ריאד לכיוון ירושלים מבלי להתקדם בתהליך עם הפלשתינים. מעבר לכך, מדיניות החוץ האקטיבית - שיש המכנים נמהרת - שמקדם יורש העצר הסעודי, מעוררת תגובות נגד באזור. חלק מתגובות אלו עשויות ליצור אתגר עבור ישראל, בראש וראשונה אלו המגיעות מכיוונן של טהרן ואנקרה. ספק אם קיימות שתי מדינות במזרח תיכון הרואות עין בעין את האיום האיראני בטווח הארוך, יותר מאשר סעודיה וישראל. מבחינה זו, סוף ירח הדבש הסעודי-טורקי הוא פתח להעמקת מערכת היחסים בין ריאד וירושלים.
ד"ר גוז'נסקי וד"ר לינדנשטראוס הם חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי באונ' ת"א
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו