למי יש כפתור גדול יותר

נשיא סין, שי ג'ינפינג, מתכוון לשנות את החוקה שהגבילה את תקופת כהונת הנשיא הסיני לעשור. המפלגה הקומוניסטית קיבלה את ההחלטה על הגבלת הכהונה אחרי הניסיון הקשה שעברה המדינה במהלך כהונתו הבלתי מוגבלת (תרתי משמע) של מאו צה טונג. הטראומה שנותרה חקוקה בזיכרון הסיני הביאה לכך ששלושה נשיאים עמדו בתנאים המגבילים, אך הנשיא הנוכחי, שהפך לבעל הסמכויות הרחבות ביותר כנשיא אחרי מאו, החליט לשנות נוהל עקרוני זה.

הסימנים לכך צצו בעבר, אך יש גורמים שהופתעו, בעיקר משום שפיתחו תפיסת עולם מעט נאיבית שהניחה שהתחזקות המוטיבים הכלכליים בסין תביא גם לחופש פוליטי רב יותר, אך המציאות טפחה על פניהם. הסינים בנו מודל של כלכלה מפוקחת אך פתוחה, ובצידה מערכת פוליטית סגורה, כשכל הכלים לשליטה מרכזית משמשים אותה באופן מלא, תוך ניצול הטכנולוגיה לשם כך. המשמעות ארוכת הטווח של שינוי זה אינה ברורה, אבל סביר שנשיא בלתי מוגבל בכוחו ובתקופת כהונתו - יהיה עם פחות מעצורים, והמדיניות שלו עלולה לייצר כנראה חיכוך בינלאומי רב יותר (התוספת לתקציב הביטחון הסיני מהווה רמז לכך).

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ערב בחירות שבהן ללא ספק יזכה, הכריז על כלי נשק אסטרטגיים חדשים שבידי רוסיה, ואשר עלולים לפגוע במאזן הכוחות עם ארה"ב. בין השאר מדובר ככל הנראה בטילי שיוט ובטילים בליסטיים מהירים ביותר, פי חמישה עד פי עשרה ממהירות הקול, מהירות ששום מערכת הגנה נגד טילים אינה מסוגלת להתמודד איתה, ובנשק גרעיני שיופעל מצוללות לא מאוישות בעלות מהירות גבוהה.

לאחר הפעלת הכוח האווירי בסוריה באופן שנועד להדגיש את עוצמתה ונחישותה של רוסיה - מעמיד פוטין לפני ארה"ב אתגר נוסף, הפעם טכנולוגי ואסטרטגי. גם מי שחושב שהנשיא פוטין הגזים בתיאוריו הפלסטיים, מבין שלראשונה מאז נכנסה ארה"ב באופן משמעותי לזירה הבינלאומית לפני כ־100 שנה, יש איום של ממש על יתרונה הצבאי והטכנולוגי בתחום קריטי.

מאחר שגם הסינים פיתחו סוג מסוים של טילים כאלה, הפער ברור עוד יותר. על פער זה התריעו בעבר מומחים שונים, אך מגבלות תקציביות לא אפשרו לסגור אותו, ועתה נאלץ הממשל לשנות כיוון, וכספים רבים מוקצים לצורך כך. מדובר בנקודת חולשה קריטית, בכלל זה איום תיאורטי על ארה"ב עצמה כמו גם על יכולתה להטיל כוחות גדולים באזורים רחוקים בעולם, עקב פגיעותן של נושאות המטוסים, מרכז הכובד של העוצמה האמריקנית בעולם הרחב.

כתוצאה מכך עומד להיפתח מרוץ חימוש אסטרטגי, יקר ומסוכן ביותר. פוטין, עם כלכלה רוסית בעלת בסיס צר ביותר, מוכיח את יכולתו לבלבל את העולם ולאיים עליו בניסוחים שלא תמיד מובנים, אך מפחידים.

ולבסוף החלטתו של נשיא ארה"ב להעלות את המכס על מוצרי פלדה (25 אחוזים) ואלומיניום (10 אחוזים) המיובאים לארה"ב. החלטה זו עלולה להכניס את העולם למלחמה כלכלית כלל־עולמית, ואם המדינות שתיפגענה ישיבו מהלומה של ממש, זה כמעט בלתי נמנע.

המאבק בין ארה"ב לבין יצואניות הפלדה והאלומיניום עלול להתרחב לתחומים נוספים, כי כל מדינה שתיפגע תשיב בהעלאת מכסים בתחומים החשובים לה (למשל, בתחום החקלאות, שבו ארה"ב היא יצואנית גדולה). מהלכים אלה יפגעו כאמור בכלל המדינות, אך יקשו ביותר על המדינות הקטנות שתישחקנה כתוצאה מהמאבק בין הגדולים.

בעקבות השינוי החוקתי בסין, הכרזות פוטין על נשק שובר שוויון והחלטת הנשיא האמריקני לפתוח במלחמה כלכלית - וושינגטון תהיה חייבת להקדיש לכך תשומת לב וכסף רב. הבעיה של ישראל היא מחויבותה להסיר את האיום האיראני הקורם עוד וגידים סביבה - ובעולם כנראה לא יהיה לכך את הקשב הנדרש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו