ההתכתבות הווטסאפית בין נציג הרשות לניירות ערך בתיק בזק, עו"ד ערן שחם־שביט, לבין שופטת בית משפט השלום, רונית פוזננסקי־כץ, היא חמורה וראויה לכל גנאי - עד כדי כך שהיא מצדיקה בעיניי את התפטרות שניהם מתפקידיהם, ואם לא - את פיטוריהם.
שניהם עשויים לומר לעצמם שמלבד חוסר הנעימות, לא קרה כאן שום דבר נורא. הם הרי לא העלילו אשמה על חפים מפשע, לא היו חלק מקנוניה, ואולי אפילו לא פגעו בהליך המשפטי. אבל הם חשפו את עצמם כשני אנשים שחשו עצמם - ולו לרגע - על גג העולם, ומשם יכלו לזלזל בכל העולם ואשתו. לא לכך מצפה מהם הציבור. העובדה שהקשר בין התביעה והשפיטה מתנהל, בשלב החקירה והמעצרים, במעמד צד אחד, מחייבת זהירות עליונה בקשר בין החוקר והשופט.
הקשר בין החקירה (המשטרתית, או זו של הרשות לניירות ערך) לבין השפיטה נובע מתלותם של החוקרים באישורי השופטים. החוקרים זקוקים לאישורים כדי להגיע לחומרים מסוימים, כדי לבצע האזנות, חיפושים ועוד שורה של פעולות אשר בלעדיהן אין הם מסוגלים לפענח תיקים ולהעמיד חשודים לדין. החוקרים יכולים לקבל את האישורים הללו רק אם הם משכנעים את השופטים כי למרות הפגיעה בזכויות הפרט, לפניהם מקרים חמורים המצדיקים את הפרתן. יש מקרים לא מעטים שבהם השופטים אינם משתכנעים, אך ברוב המקרים הם נוטים להשתכנע, ונוצר אמון בין הצדדים. מלבד התרשמות השופט מן הראיות המובאות בפניו, הוא נוטה לקבל את המלצות המשטרה גם משום שהוא מאמין כי חוקר שאיתו עבד זמן רב לא יכשיל אותו בבקשה למעצר מיותר.
כדי למנוע את התחושה כי מדובר ב"משחק מכור", נמנע מן השופטים המופקדים על מעצרי החשודים לנהל את משפטיהם בעצמם, אך חילופי המסרים בין החוקר לשופטת עלולים לאשש את תחושתם של חשודים רבים כי השופטים הם עושי דברם של החוקרים. אין דבר רחוק יותר מפומביות המשפט מאשר אותה אינטימיות של מסרים.
מבחינת תיק בזק, מדובר בסיפור שולי. שלמה פילבר לא מפסיק למסור את עדותו; מדובר, לכאורה, במעשה פשוט של ביטול רגולציה תמורת הבטחתה של תדמית חיובית באתר החדשות, וזהו מעשה חמור על נכונות להשתמש בנכסים יקרים של המדינה כדי להבטיח כיסוי חיובי בתקשורת. ההתכתבות האסורה בווטסאפ אינה יכולה להקטין את חומרת העבירות, אבל אי אפשר להקל בה ראש. אנשים העוסקים בדיני נפשות אינם יכולים להרשות לעצמם את משובת הנעורים הנושבת מחילופי המסרים ביניהם, ומי שאינם זהירים דיים אינם יכולים להמשיך למלא תפקידים רגישים כל כך.
אם יש משהו חיובי בפרשת ההתכתבות, זוהי חשיפתה. שופטים וחוקרים חייבים להבין שזה מעשה שלא ייעשה. הזילות כלפי חירות הזולת היא תופעה שהחברה אינה יכולה להשלים איתה, ומי שמתנהג בהיבריס שכזה, וסוחר בחירות הזו, חייב לשלם מחיר שירתיע גם את עמיתיו.
יוסי ביילין כיהן כשר המשפטים בשנים 2001-1999
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו