לבנון מקשיחה עמדות מול ישראל

לאחרונה עולה טון האיומים בין לבנון לישראל - איומים שלא קשורים במישרין לאלו הנשמעים מכיוון חיזבאללה חדשות לבקרים. בשני נושאי המחלוקת בין ישראל ללבנון יש סירוב של האחרונה להגיע להבנות: בסוגיית בניית החומה ובסוגיית אזור הגז בים התיכון הידוע כבלוק 23.

לבנון מתבצרת בעמדות נוקשות, על אף מאמצי התיווך, בעיקר של האמריקנים. מצב זה הביא לעלייה משמעותית בהצהרות המלחמתיות בין שתי המדינות.

הגנרל עאון, נשיא לבנון, הוא שמגלם עמדה בלתי מתפשרת זו ובשבוע שעבר כינס שני מפגשים בעלי משמעות פנים־לבנונית: הראשון, של מועצת ההגנה העליונה, שבראשה הוא עומד. מזכיר הוועדה, סעדאלה חמד, הדגיש שבניית החומה בגבול עם ישראל תיחשב כתוקפנות נגד לבנון, ואמר שניתנו הנחיות למנוע זאת מישראל.

המפגש השני התקיים בארמון הנשיאות בין שלושת האישים הפוליטיים העיקריים המגלמים את החלוקה הפנימית מאז הקמתה של לבנון: הנשיא הנוצרי, רה"מ הסוני ויו"ר הפרלמט השיעי. בתום הפגישה התראיין הנשיא עאון לטלוויזיה המצרית והשמיע בשנית הצהרה מלחמתית. על פי דבריו, "נגיב על כל תוקפנות ישראלית ואם היא תממש את הפרובוקציות שלה, יהיו מלחמות".

לבנון מתמודדת עם הרבה קשיים מבית וייתכן שזו אחת הסיבות להטיית תשומת הלב לעבר משבר עם ישראל, תוך הבעת עמדות נוקשות. בתחילת מאי יתקיימו בחירות לפרלמנט שכולם מייחסים להן חשיבות רבה, בגלל הדמויות החדשות שיבחרו.

סיבה נוספת היא שבחירות כאלה לפרלמנט לא התקיימו מאז 2009, ונוסף על כך, קיימת המחלוקת בין מפלגת אל־מוסתקבל של חרירי לבין נסראללה.

רה"מ חרירי עדיין מאיים במימוש ההתפטרות אם חיזבאללה לא יפעל על פי הכלל שהוא קבע של "להתרחק" מהסכסוכים האזוריים. לא בכדי חרירי הצהיר בסוף השבוע בכנס במלאת 13 שנה לרצח אביו כי אין מצב שמפלגתו תכרות ברית עם חיזבאללה וכי המאבק בבחירות יהיה בינו לבין הארגון השיעי. אגב, שמו של הכנס שחרירי קיים לזכר אביו - "ירושלים הבירה הנצחית של פלשתין".

מהתקשורת הלבנונית עולה התמונה הבאה: בביקורו באזור של דיוויד סטרפילד, סגן שר החוץ האמריקני למזרח התיכון, הוא העלה אפשרות של החלפת אדמות בין ישראל ללבנון על מנת ליישב את המחלוקת לגבי קו הגבול הכחול ששורטט על ידי האו"ם בשנת 2000 אחרי הנסיגה.

לדידם של הלבנונים יש 13 נקודות מחלוקת כאלה המשתרעות מראש הנקרה ועד החרמון. ההצעה האמריקנית באשר לשדה הגז ועל פי התקשורת הלבנונית, היא לחזור למתווה שקבע פרדריק הוף, המתאם האמריקני לעניינים אזוריים. לפי המתווה שתי המדינות יחלקו ביניהן את אזור הגז בשיעור של 55% ללבנון והשאר לישראל.

על פי היומון הלבנוני בצרפתית "לוריין לה ז׳ור", לבנון דורשת לעצמה את כל ה־860 קמ"ר של שדה הגז. כמו כן, מוסיף העיתון כי עמדתה באשר לבניית החומה היא שאסור לישראל לבנות על אדמת לבנון.

הבעת עמדות מקסימליסטיות מצידה של לבנון עם מעט נכונות לפשרה מעלה את רף המתח. מן החוכמה הפוליטית להמתין עד לאחר הבחירות במאי ואז להכפיל את המאמצים, בעזרת וושינגטון, ביישוב שני המשברים.

 

הכותב הוא לשעבר שגריר במצרים, כיום עמית המכון לטרור הבינתחומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו