מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלשתינית, מוכן להילחם נגד חמאס עד לחייל הישראלי האחרון. עם כל השנאה העזה שהוא חש כלפי ישראל ומנהיגיה, הוא פוחד מחמאס אף יותר מכיוון שבעוד הראשונה מתנגדת למדיניותו, האחרון מאיים על חייו. ברור אז שיעשה הכל על מנת לחסל את מנהיגי חמאס. התוצאה האידיאלית שאליה הוא שואף היא לגרום לכך שישראל תעשה את המלאכה עבורו, תוך כדי שהיא מואשמת בפשעי מלחמה.
בדומה למבקר המדינה ולאלופי צה"ל, אבו מאזן מבין שהמצב ההומניטרי בעזה הולך ומידרדר. קרוב למחצית הצעירים שם אינם עובדים; יש מספר שעות בלבד ביום של חשמל; וכמעט שאין מים ראויים לשתייה. הייאוש הגובר מזכיר מצב דומה, ב־2014, שבו חמאס הרגיש נדחף עם הגב לקיר ופתח באש. אבו מאזן יודע שלא יידרש הרבה על מנת להגיע שוב אל אותה נקודת השבר, והוא משתדל להביא אותנו לשם.
בתקופה האחרונה אבו מאזן קיצץ ב־30% את משכורותיהם של פקידי הרשות ברצועה, כ־50 אלף איש, ופיטר אלפים אחרים. הוא מפסיק להזרים קצבאות למשפחות עניות ומצמצם משמעותית את ההקצאות התקציביות לעזה בכלל. בנוסף, הוא לוחץ על ישראל ומגביל עוד יותר את אספקת החשמל לרצועה על מנת לגרום סבל נוסף לתושבי עזה בחודשי החורף הקשים, ואף גורם לעליית מחירי הסולר. אכזרי מכל - הוא הפסיק את העברתן של תרופות חיוניות לעזה, כולל לתינוקות, ומקצץ משמעותית את מימון הטיפול הרפואי לעזתים בבתי חולים ישראליים.
צעדים לא אנושיים אלו מיועדים להגביר את הסבל. אם חמאס שוב יפתח באש, לישראל לא תיוותר ברירה אלא להגן על עצמה. מדובר על מלחמה שונה בתכלית מהמערכות הקודמות, שהסתיימו ללא הכרעה משום שהציבור בישראל אינו מוכן לסבול עוד סיבוב כזה. רוב הסיכויים שצה"ל לא יסתפק הפעם במתקפה אווירית ובחדירה יבשתית חלקית, אלא, כפי שדרשו שרים בכירים עוד במהלך צוק איתן, יפעל להביס ולסלק את חמאס. מדובר על מבצע גדול בהרבה אשר עלול לגבות מחיר דמים לא רק מחיילינו אלא גם מתושבי עזה. ישראל תואשם בפשעי מלחמה ומי שיוביל את ההאשמות יהיה אותו אבו מאזן. כלומר, הוא ירוויח פעמיים - ראשית כמי שהטיל מכה סופית על חמאס, ושנית כגיבור המגן על הפלשתינים מפני הציונים.
החזון של אבו מאזן הוא לשוב ולהיות שליטה הבלעדי של איו"ש ועזה על חודם של כידונים ישראליים מגואלים בדם פלשתיני. כיצד אפשר למנוע תרחיש שכזה? התשובות אינן פשוטות. האפשרות ההגיונית ביותר היא להרחיב את העברת הסחורות החיוניות לעזה, לרבות אוכל ותרופות, ולשקול פתיחה של מעבר נוסף לסחורות בצפון הרצועה ולחבר אותו בעזרת רכבת לנמל אשדוד. במקביל יש להגביר את אספקת החשמל.
לצערנו, במזרח התיכון ההיגיון לא תמיד שולט, כך שחמאס חפר מנהרה התקפית מתחת למעבר הסחורות היחיד לרצועה, בכרם שלום. בזמן שהאוכלוסייה האזרחית רועדת מקור בחושך, במנהרות ובבתי מנהיגי חמאס יש אספקת חשמל 24/7. למרות זאת, על ישראל לפעול מייד לטיפול במשבר ההומניטרי, אם לא על מנת למנוע את המלחמה אז לכל הפחות לספק לנו חומת מגן דיפלומטית ומשפטית למקרה הצורך.
את הפרק הזה כבר ראינו בעבר. אבו מאזן דוחף את ישראל למלחמה ואחר כך מזמין את דו"ח גולדסטון, אך הפעם התסריט עלול להפוך לסרט אימה ועלינו למנוע את הקרנתו. אם ניאלץ להגן על עצמנו מפני חמאס נעשה זאת לא כדי להשביע את תאבונו של אבו מאזן, אלא רק על מנת להגן על האינטרסים החיוניים של ישראל.
ד"ר מייקל אורן (כולנו) הוא סגן שר בממשלה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו