הכרה בינלאומית היא הנכס היחיד שנשאר בידי הרשות הפלשתינית. ביותר מעשרים שנות קיומה כשלה המסגרת המדינית הזאת בכל הקשור לדאגה לחיי האוכלוסייה הערבית ביהודה, שומרון ועזה. אפילו השיפור הכלכלי שם הושג בשל ההשפעה החיובית של כלכלת ישראל ונכונותה לעזור. הרשות הפלשתינית הצטיינה בעיקר בשני תחומים: טיפוח העוינות וההסתה כלפי המדינה היהודית, ויכולת מופלאה לנצל את כספי הסיוע הבינלאומי לטובת חשבונות הבנק של הקרובים לצלחת.
אלא שלאחרונה לשני "ענפי היצוא" האלה - שנאה לישראל ושחיתות - נשארים פחות ופחות קונים. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כבר הבין את טיבם, ובכוונתו לסגור את ברז התרומות האמריקניות ל"חור השחור" של הרש"פ.
במצב דברים זה לא נשארה ל"ראיס" עבאס ברירה אחרת חוץ מלכתת רגליו בין בירות העולם בניסיון להמשיך למכור אשליה של מנהיג רציני ומקובל. אל תרחמו עליו - עכשיו, לאחר שכספי הרש"פ (בעצם, כספי התרומות מרחבי העולם) מימנו לאבו מאזן מטוס פרטי, נדודיו בין מלונות הפאר יהיו נוחים מאי פעם.
המאמץ של אבו מאזן לא יפסח על רוסיה. מחר הוא ייפגש עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין וינסה לסחוט ממנו אמירות תמיכה. קרוב לוודאי שאת האתנן המילולי גם יקבל - פוטין הרי אוהב את הבאים לחסות בצילה של פטרונות רוסית, מה גם שהפלשתינים נחשבים לחברים במחנה הרוסי עוד משנות המלחמה הקרה. על פי מסמכי "ארכיון מיטרוחין", בשנת 1983 הופיע שמו של אבו מאזן עצמו ברשימת סוכני הקג"ב בדמשק.
בימים הרחוקים ההם בילה זמן רב במוסקבה, ואף קיבל תואר דוקטור במכון ללימודי המזרח של האקדמיה למדעים של בריה"מ. נושא הדוקטורט היה "הקשר הסודי בין נאציזם לציונות", עבאס ניסה להוכיח ששואת יהודי אירופה נופחה על ידי הציונים, ואם התרחשה - אזי הציונים עמדו מאחוריה. בשנים האחרונות, חבריו של אבו מאזן ברוסיה הטילו חיסיון על עבודת הדוקטורט הזאת - 160 עמודים של אנטישמיות מן הסוג הגרוע ביותר - כדי לא להביך את מחברה.
גם הפעם צפויים הרוסים להמטיר על אבו מאזן לא מעט מילות עידוד, כיאה למי שקיבל כתף קרה מוושינגטון. אולי, לזכר ימים עברו וכהשקעה לעתיד, יוסיפו לכך אי אלו גינוני כבוד, כדי לפצות על העלבון מטראמפ (עוד לפני חמש שנים העניקו שלטונות רוסיה לעבאס את עיטור הידידות, ולפני שלוש שנים נוסף לו עיטור כבוד מטעם הכנסייה הרוסית). אולם, החיוכים בארמון הנשיאות בסוצ'י לא יושיעו אותו משום צרה אמיתית. הרוסים לא ירצו וגם לא יוכלו לפצות בכסף על אובדן המימון האמריקני. הם לבטח לא יסכימו להפוך את בעיותיו של אבו מאזן לסוגיה המרכזית ביחסים עם ישראל. מערכת הקשרים בין מוסקבה לירושלים חשובה לקרמלין מכדי לסכן אותה בשביל שליט המוקטעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו