בקליפ הווידיאו שפרסם לאחרונה המבקר הפלשתיני השנון ווליד אלנג'אר בדף הפייסבוק שלו, הנחית הקומיקאי, הידוע בכינויו "סקלאנץ", סדרת קללות בוטות על ההנהגה הפלשתינית המושחתת העושקת את עמה. לדבריו היו לערבים בתקופת הג'אהיליה (הבערות) שלפני האסלאם, ואפילו בתקופת האבן, תכונות טובות שהאסלאם התיימר לשפרן, אך נכשל.
סרטי הווידיאו של הקומיקאי המפורסם והציני המתגורר בוושינגטון, זוכים לאחוזי צפייה העולים על כל אמצעי התקשורת הפלשתינים גם יחד. אלנג'אר מכנה את התקופה הנוכחית שבה עושקים החמאס והפת"ח את העם וכולם "דופקים" את כולם - התקופה ה"אח'ו־ אלמניוקית" (תקופת־ה"תזנונים"). לדבריו, הן הרשות הפלשתינית והן תנועת חמאס - בדומה להורתה מ"האחים המוסלמים" - החזירו את הפלשתינים אל מעבר לתקופת האבן, עמוק לתקופה ה"אח'ו־ אלמניוקית". מצב הפלשתינים (והערבים) כיום גרוע אפילו מתקופת האבן, והוא עצמו מתגעגע לתקופת הברונזה...
על רקע הסרקאזם של סקלאנץ מקבלים דברי ג'ייסון גרינבלט יועצו של הנשיא טראמפ - שהמאשים את החמאס בהעצמת המצוקה בעזה ובניתוב הכספים להתעצמות צבאית וטרור - משקל מרתק.
מיסטיקנים מגדירים "סימני השעה" כסדרת אירועים אבסורדית המבשרת את בוא האחרית: שעה שהחמאס הפציץ את אזרחי ישראל בטיליו ופלש לעברה במנהרותיו, ניסה ארגון הטרור, המתיימר להנהיג את הפלשתינים, לחקות את מורשת האסלאם ולפיה בעת המצור על העיר טאאיף "הכופרת", הפציץ מוחמד באכזריות את אזרחיה בבליסטראות, אלא שהמצור נכשל והשליח נאלץ לסגת.
כיום, נוכח תבוסתה של האמירות האסלאמית, שנקלעה בשל מחדליה למצור צבאי בעזה, מצפים מנהיגיה דווקא לרחמים - ובעיקר לטיפשות - מצד יריביה. מבחינת החמאס אמורים ה"צלבנים" ה"כופרים" הנוצרים מאונר"א (שאמורים להתאסלם) לספק לנתיני החמאס בעזה את כל צרכיהם, ואילו "בני המוות" היהודים אמורים לרחם ולספק לתלייניהם האסלאמיסטים בעזה חשמל, דלק, תרופות, מלט, מזון ועוד צרכים הומניטריים, שבהם זוממים ועושים "גיבורי החמאס" שימוש ציני טרוריסטי כנגדנו. הרי לך "סימני שעה"!
אוי לגיבורי האסלאם: פעם היה להם כבוד. "מוג'אהד" איסלאמי היה שווה אלף "כופרים". בתקופת ה"אח'ו־אלמניוקה" דורש החמאס שחרור אלף טרוריסטים תמורת חייל ציוני הרוג. בימי התהילה הייתה עיר נצורה מכבסת במימיה האחרונים מעבר לחומות - כדי לרפות ידי האויב הצר. כיום מקצין חמאס ־ שהנהגתו שמנה ומוגנת ועמו זנוח לרחמי שמיים - את עליבותו ("אסון הומניטרי") כדי לסחוט מ"הכופרים" רחמים ועזרה להמשיך בהתעצמותו הטרוריסטית.
סקלנץ צודק באבחנותיו: הפלשתינים חברים במועדון ה"אח'ו־ אלמניוקה" המפוקפק: בעודו בעמקי הביוב מטיח החמאס בחוצפתו ברשות הפלשתינית (המשגשגת כלכלית חרף השחיתות): "ראו לאן הגעתם עם תהליך אוסלו".
אכן, מאז שהומצאו הפלשתינים במחצית המאה הקודמת התברר, שהם מקיימים את הנבואה המקראית שנאמרה על ישמעאל - "ידו בכל ויד כל בו" - אך אינם הסיבה לחוליי המזרח התיכון. הם משוללי מוטיבציית שיקום ושואפים להנציח את בעייתם באמצעות תביעותיהם האבסורדיות ("שיבת פליטים" ובירה בירושלים)' וזאת ככלי משחק ("פרוקסי") וכמקור למזומנים. הם סכסכנים ומושחתים המתעמרים בעמם, מאשימים "אחרים" וחותרים תמיד כנגד המדינות שבהן הם מתגוררים (ירדן לבנון וכווית; ואצלנו - נגד המדינה והכנסת שלה נשבעו אמונים).
כחברים במועדון המפוקפק טוענים הפלשתינים, שהישראלים הם "גוף זר" החייב ״להתמזג למען השלום". ובכן, גם לפי סקלאנץ אין לנו - היהודים הישראלים - התכונות הנדרשות לחברות במועדון השחיתות והטרור, שריפת המסגדים והכנסיות, רדיפת נוצרים והמיעוטים, טבח ה"כופרים" ואונס ה"כופרות" ומיליוני הפליטים. אולי זו הסיבה שהפלשתינים נצמדים אלינו ומקנאים בנו - וכדרכם החתרנית, פועלים בלי הרף במאמץ "לשרוף לנו את המועדון".
ד"ר ראובן ברקו הוא מזרחן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו