איננו זקוקים לממצאי סקר כדי להגיע למסקנה שהכנסת שרויה במשבר עמוק, ההולך ומחריף. ובכל זאת, למען אישוש הקביעה, נציין כי בימים אלה נתפרסמו ב"ג'רוזלם פוסט" תוצאותיו של משאל דעת קהל ולפיו רק 27 אחוזים מהנסקרים הביעו אמון בבית הנבחרים. כלומר, רוב אדיר מקרב בעלי זכות ההצבעה סבור כי הכנסת, הנבחרת בבחירות חשאיות וחופשיות, אינה ראויה לאמון. הכנסת, לפי הסקר, נמצאת במקום השביעי מבין עשרה מוסדות ממלכתיים. הגוף הזוכה למרב אמון הציבור הוא צה"ל: 88 אחוזים.
נראה כי הפומביות של גסות הרוח בהתנהגותם של חלק מן הח"כים, היא בוודאי גורם חשוב ליחס השלילי של מרבית מצביעי ישראל כלפי הגוף שהם בוחריו. "סטלין", כינה ח"כ אורן חזן (ליכוד) את יו"ר הבית יולי אדלשטיין. "אתם חברים של נאצים", זעקה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) לעבר ח"כ קיש. סיעה שלמה (הרשימה המשותפת), ללא יוצא מהכלל, שיסעה את נאומו של סגן נשיא ארה"ב, וחבריה הניפו כרזות באולם המליאה. היריעה קצרה. גסות הרוח חוצה מפלגות.
האם חברי הכנסת ניזוקים לאחר שנחשפו כנגועים בהתנהגות לא ראויה? האם חברי הליכוד יענישו את ח"כ חזן בבחירות המקדימות? ספק. נהפוך הוא; ייתכן כי בליכוד יקפיצו את ח"כ חזן לחמישייה הראשונה דווקא על שום התבטאויותיו. אולי השעייתו מהשתתפות בדיוני המליאה והוועדות למשך חצי שנה, כפי העונש שהשיתה עליו וועדת האתיקה, רק תיזקף לזכותו.
לאמיתו של דבר, בעצם, מה חדש? מי שהיה יו"ר הכנסת פרופ' שבח ווייס, מכנה את הכנסת "בית המריבה". לבית הזה, הוא מזכיר, היסטוריה עגומה של חילופי גידופים בין ימין לשמאל, וסיבובים של קרבות רטוריים, למשל, בין דוד בן גוריון למנחם בגין. פרופ' ווייס סבור, כי סיבה חשובה לשפל שבו נתונה הכנסת, היא המציאות שבה מתנהל מאבק בין קואליציה הבוטחת בעצמה לבין אופוזיציה המתקשה להסתגל לקיומה מחוץ לשלטון.
אך לא רק התנהגות הח"כים מנמיכה את הכנסת לשפל גדול, אלא אפילו חברי הכנסת עצמם איבדו את אמונם בכללי המשחק הפרלמנטרי ההוגן. הרי סיעות וח"כים לא מוכנים להשלים עם כישלון בהצבעות. זו הסיבה שבג"צ, עקב ריבוי עתירות של ח"כים, נהיה לבורר העליון במחלוקות, תוך התעלמות מיחסי רוב ומיעוט בהצבעות בקרב ה-120. כך מסייע בג"צ לטשטוש הגבולות בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת, ומתקבעת התחושה כי "הכנסת לא קובעת". שהרי מה כוחה, לעומת בג"צ?
מה התרופה שתביא מזור לדימויה הנמוך של הכנסת? האם ניתן להסתפק בעונשים שמטילה וועדת האתיקה על הח"כים הסוררים? האם שיטת הבחירות המקדימות, שלפיה נקבעת רשימת המועמדים לכנסת, גורמת להכנסת מועמדים המועדים להכתמת דמותו של בית המחוקקים? ואולי יש לשוב לשיטת "הוועדה המסדרת", שלפיה זקני השבט, מי שכבר שכחו את התאווה לשלוט, הם שימנו וידרגו את המועמדים ברשימה לכנסת? הרי נראה שרשימות מועמדים, הנקבעות על ידי המנהיג ולא בהצבעה, לא "נענשות" ביום הבחירות על ידי המצביעים. היעדר הדמוקרטיה הפנימית איננה מזיקה. היו"ר לשעבר, פרופ' ווייס, סבור כי הגל הנוכחי הפוקד את הכנסת, המתיז סביבו קצף שחור, יחלוף. אני רק מהסס לבטא את המענה שלי לשאלה: "ואם תיקון המצב יתמהמה, מה אז?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו