מגיע לנו ליהנות מקרנות הגידור

"קרנות גידור אקטיביסטיות" פעילות בוול-סטריט כבר יותר  משלושים שנה. מטרתן, כמובן, להשיג תשואה עודפת בניהול  השקעות. אולי סוף-סוף נוכל גם אנחנו ליהנות מהן. מעניין  שבמקור "גידור", כשמו, נועד  לגדר סיכונים - להקטין אותם. אלא שבמשך השנים התשואות הן שמשכו את המשקיעים ולא  הגידור, ומאז הכל היסטוריה. כדי להשיג תשואות גבוהות יותר הקרנות השתמשו באשראי גדול יותר, במינוף ובמכירות בחסר  (שורט) במטרה להשפיע על שערי המניות, פעילות באמצעות מחשבים, ניצול פערים בין שווקים  (ארביטרז') ורכישת נתחים מהשליטה בהן.

לאחרונה גם אנחנו נחשפנו לעניין כשקרן הגידור "אליוט" של המשקיע והנדבן היהודי פול סינגר  רכשה ‭ 4.8%‬ ממניות בזק (הרגולציה מרשה רכישת עד ‭ 5%‬) במטרה להשפיע על המתרחש בחברה.  בזק, כידוע, נמצאת בשליטת  שאול אלוביץ' (‭,(20%‬ המחזיק במניות באמצעות חברות הפירמידה  יורוקום ואחרות, ולא במישרין.  כעת סינגר, המנהל ‭ 34‬ מיליארד דולר בקרן אליוט, דורש לפטר חלק מדירקטוריון בזק הנמצא תחת חקירת רשות ניירות ערך וצפוי לעמוד לדין.

לדעת סינגר, דירקטורים החשודים בעבירות אינם יכולים לתפקד ולכן בזק עלולה להישאר ללא יכולת תפקוד כנדרש בחוק החברות.  סינגר, אגב, משקיע רבות בקידום ההסברה הישראלית, בין היתר  באמצעות "סטארט-אפ ניישן  סנטרל", עמותה שבראשה עומד  פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. בינתיים אליוט פועלת לצרף לקבוצתה משקיעים מוסדיים נוספים המחזיקים במניות בזק ולצבור כוח בחברה ולהשפיע עליה.

דוגמה נוספת היא קרן הגידור "סטארבורד" האמריקנית שרכשה ‭ 10.7%‬ ממניות  חברת "מלאנוקס" והפכה לבעלת עניין מרכזית בחברה. מלאנוקס היא חברה ישראלית מיקנעם שנסחרת בוול-סטריט  בשווי שוק של כ-‭2.8‬ מיליארד  דולר. מנכ"ל מלאנוקס, אייל וולדמן, מחזיק ב-%‭6.7‬ ממניותיה. עד לכניסת סטארבורד היה וולדמן בעל המניות הבולט בחברה. כעת קרן הגידור דורשת מוולדמן להדיח את הדירקטורים בחברה ולמנות דירקטורים מטעמה, ובכך להפוך בפועל לבעלת השליטה בחברה. האם זה טוב? המשקיעים חושבים שכן, כי עובדה היא שהמעורבות של הקרן גרמה לעליות  של כ-%‭15‬ במניות מלאנוקס.

ובכלל, מחקר שערך פרופ' אריה לוסיאן בבצ'וק מאוניברסיטת הרווארד, על ‭ 2,000‬מקרים (בשנים ‭ 2007-1994‬) שבהם קרנות גידור רכשו יותר מ-%5 והפכו לבעלות עניין, תוך ביצוע פעילות אקטיביסטית לשינוי בניהול או למכירת החברה והשבחתה, גילה שהמשקיעים מהציבור הרוויחו רווח נאה מהפעילות הזו. המחקר הזה מאשש את ההערכה שלפיה קרנות הגידור אינן "טורפות", או עוינות לחברות, כפי שאולי מציגות אותן ההנהלות. כמובן, הן רוצות להרוויח תשואה נאה על השקעתן, אבל בדרך כל המשקיעים בקרן ובחברה מרוויחים.

תל אביב צריכה לשמוח

שוק ההון הישראלי שמרני באופיו. קרנות הגידור בישראל אינן משתלטות באמצעות המסחר בבורסה על חברות. דמויות כמו המשקיע האקטיביסטי קרל אייקן האמריקני, שממליץ לחברות איך להתנהל לאחר שרכש בהן מניות, לא קיימות בארץ.

תרגילים כמו מכירה בחסר של "הרבלייף", שעשה ביל אקמן  בקרן הגידור שלו בוול-סטריט, אינם מקובלים בשוק ההון המקומי. ניעור חברות ומנהלים ורצון לשנות ולשפר מיקוד בפעילות עסקית לטובת רווחיות הם לחם חוקו של שוק הון מודרני ומתקדם. לכן תל אביב צריכה לשמוח על כניסתן של קרנות הגידור הזרות לשוק המניות הישראלי.

שוק ההון הישראלי שמרני באופיו. קרנות הגידור בישראל אינן משתלטות באמצעות המסחר בבורסה על חברות. דמויות כמו המשקיע האקטיביסטי קרל אייקן, שממליץ לחברות איך להתנהל לאחר שרכש בהן מניות, לא קיימות בארץ