אחרי משחקים דלים באירועים ושערים בסוף השבוע, קיבלנו משחק סוער בטדי שסיפק עניין, דרמה ושערים גדולים וגם סקנדל תורן מבית היוצר של המועדון בו אין רגע דל.
עם טל בנין לראשונה על הקווים, הפתיחה הייתה שייכת כל כולה לאורחת. המאמן לא יכול היה לצפות לפתיחה מושלמת יותר עם שער נהדר של ג'אבר, שנתן הרבה ביטחון לחבורתו וזרע הלם ועצבים במחנה הצהוב שחור.
בנין הפתיע במערך מאוד התקפי, עם שני קשרים בלבד ושני חלוצים מרכזיים. סכנין שהייתה רגילה להתאים עצמה ליריבה, לעבות את קו ההגנה ובעיקר להגיב, מצאה עצמה פתאום בגישה חדשה. יחד עם זאת הקבוצה של בנין לא התארגנה כראוי אחרי המתנה שקיבלה מקליימן.
סכנין נהנתה מהרבה מזל ביתרון הכפול אבל לא השכילה לשמור עליו. ביתרון של שני שערים היא הייתה חייבת להרוג את הדקות עד ההפסקה, להאט, לצופף ולרכז יותר שחקנים מאחור. במקום זאת היא לקתה בהתלהבות יתר, מצאה עצמה רודפת אחרי קריאף כששחקניה עם הפנים לשערם.
בית"ר הייתה צריכה מהלך שישנה את המומנטום וקיבלה אותו מקריאף במבצע גדול. הקשר, שהצטרף השבוע ונכנס עוד לפני ההפסקה אחראי במידה רבה לניצחון של בית"ר. בנין היה חייב להגיב לשינוי בתמונת המשחק ולחזור אחרת מחדר ההלבשה. זה לא קרה והקבוצה שלו לא הצליחה לעצור את הסחף.
בית"ר עלתה למחצית השנייה בתנופה גדולה והמהפך ריחף באוויר. כפי שראינו לא מעט העונה, כשהדברים מתחברים לה - יש לבית"ר איכות גדולה בחלק הקדמי ושוב קיבלנו מהירושלמים משחק מהיר, שוטף עם הצטרפות של הרבה שחקנים לאזורים המסוכנים.
בית"ר שטפה את המגרש בקצב מסחרר וסכנין הקצרה והעייפה לא יכלה לעמוד בפרץ. היא פשוט נעלמה מהמגרש, כולל קנדיל שלא יכניס את המשחק לתקציר האישי שלו. בכל השערים השוער תיפקד על תקן צלם.
הרבה מחמאות מגיעות למרסל הייסטר, המגן השמאלי הטוב בארץ. היכולת שלו להצטרף להתקפה ולאיים על השער היא תוספת כוח ענקית לבית"ר.
תמונת המשחק הייתה במחצית הראשונה. ז'אורז'יניו נפצע (תיקול מכוער של חלאיילה, שהיה חייב לראות אדום) ואיתי שכטר הקפטן נזעק לספסל והקים את יוסי בניון להתחמם, מול עיניו המשתאות של בני בן זקן, באקט שספק אם נראה אי פעם במגרשי הכדורגל בעולם. בבית"ר ירושלים, המציאות ההזויה עולה על כל דמיון. אין ספק, הקרקס הטוב בארץ מופיע בירושלים בימים אלה ממש. על המגרש ומסביבו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
