ישראל לא מושלמת, אבל לא "מדינה מושחתת"

המתקפה הנוכחית נגד "השחיתות השלטונית" לא היתה בשום שלב מלחמה נגד השחיתות, אלא מלחמה על התודעה בלבד. בלשון עממית קוראים לזה שטיפת מוח.

נכון לעכשיו אין שום ראיה נגד נתניהו. נתניהו שייך לדור המנהיגים שהשחיתות כבר אינה מהווה עניין אטרקטיבי עבורם, זאת בזכות ההתפתחות הכלכלית העצומה של ישראל שהאחראי הראשי לה הוא... נתניהו.

ישראל התבגרה ממדינה שבה כדי שיהיה לך כסף צריך להיות בשלטון, למדינה שבה כדי להיות בשלטון צריך שיהיה לך כסף. כמו בכל מדינה במערב, הדרך למעלה רצופה יחצנים ומסעות פרסום יקרים. 

אנחנו עמוק בעידן שאנשים כנתניהו הרוויחו ומרוויחים מספיק מהכנסות אחרות או מעיסוקיהם בעבר, תמלוגים, הרצאות, אחוזים. אין כיום פוליטיקאים עניים שנוסעים באוטובוס כעיקרון, מתוך הזדהות עם העם, כי גם העם נוסע ברכב 2018.

אבל האיש ברחוב שכרגע החנה את ה־2018 שלו, יגיד "כן, נתניהו מושחת". על סמך מה? הכל מעורפל, כללי, הוא "מסדר לחברים שלו", "ההוא מהגז אמר לו", "מביא אבטחה לבן שלו על חשבוננו", ושרה וסיגרים וקשקוש מבולבל של תחושות ורגשות, תוצאה של תעמולה שאינה נדרשת להוכחה.

שנים יורים חץ ומסמנים סביבו מטרה, מדרוקר וכספית ועד אלדד יניב ומני נפתלי. האירוניה קופצת ראש לבריכה בלי מים - מני נפתלי נלחם בשחיתות.

בזמן הקרוב אמור להתפרסם מה שקרוי בתרגום סלקטיבי "מדד השחיתות העולמי". הלוואי שאתבדה, אבל למרות השיפור ברשויות המקומיות, לתחושתי ישראל תידרדר כמה מקומות, לשמחת התקשורת.

גם מובילי מסע הנגד־שחיתות ממתינים, רק בלי "הלוואי שאתבדה" אלא בציפייה נרגשת, משום שהוא לא באמת מדד השחיתות. שמו המלא הוא "מדד 'תפיסת' השחיתות הבינלאומית" - International Corruption Perception.

כלומר, זה לא מבוסס רק על הרשעות ועל ממצאים קונקרטיים, אלא גם על הנחות, השערות ותחושות, לעיתים בצדק. לארגון "שקיפות בינלאומית", שכמו רוב העמותות ללא רווח בעולם גם הם קראו את הספר "איך לקבל תקציבים בלי לעבוד", אין ברירה אחרת.

ממדינות מושחתות באמת קשה לקבל נתונים ברורים, כי גם המשטרה והשופטים שם נגועים בשחיתות, וצריך לסמוך על דיווח של מומחים וארגונים מקומיים. 

אבל חייבים סטנדרט אחיד לכל המדינות, וזה פתח למניפולציות. אחת השאלות המופנות למומחים (עוד הגדרה גמישה) במדינות היא "עד כמה בעלי משרה ציבורית נתבעים או נענשים על מעילה בתפקידם".

מה יענה המומחה הדגול? בישראל יש בכל יום עוד "חשד", בעוד רבים מהחשדות מקורם באג'נדה פוליטית. מומחה, יהיה מי שיהיה, הוא רק בן אדם המושפע גם הוא מאווירה ציבורית.

אפילו אם חצי מהמושחתים הערטילאיים הם רק עננים שמפריחה התקשורת, עדיין זה ייראה כ"בעלי משרה ציבורית שאינם נתבעים", גם אם ברוב המקרים זה לא מגיע לכתב אישום. 

ישראל רחוקה מלהיות מושלמת, אבל רחוקה הרבה יותר מלהיות "מדינה מושחתת" כפי שמשתוקקים להציגה מניפי הגיליוטינות. כאמור, הם לוחמים על התודעה, על תחושות, כעסים, פנטזיות ותסכולים, ולא למען הצדק. מטרתם היא רק שנדקלם "מושחתים", בלי לדעת פרטים או נתונים ממשיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו