ה"ניו יורק טיימס" סוגר את 2017 ביריית פרידה לכיוון ישראל. בכתבה מ־30 בדצמבר הוא מספר לקוראיו שלבנון היא "יוצאת הדופן היחידה" באזור העוין את הקהילה הלהט"בית. הכתבה פותחת במילים: "ברחבי המזרח התיכון, הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים מתמודדים עם מכשולים קשים, בבואם לחיות חיים של פתיחות וקבלה בחברות שמרניות". אולם, מתעקש העיתון: "אם יש יוצא דופן אחד, הרי זוהי לבנון..."
הכתבה מתעלמת לחלוטין מישראל, המדינה היחידה במזה"ת שבה פעילות מינית בהסכמה בין בני אותו המין היא חוקית. לפי כל מדד, אזרחיה הלהט"בים של ישראל נהנים מזכויות נרחבות ומסובלנות רבה יותר ממקביליהם הלבנוניים.
תל אביב, המארחת מצעד גאווה המושך עשרות אלפי תיירים, הוכרה על ידי ה"בוסטון גלוב" כעיר הטובה בעולם לקהילה הגאה. בניגוד לכך, לבנון ציינה השנה את שבוע הגאווה הראשון שלה, אולם לא קיימה תהלוכה. סקר של מכון המחקר PEW מצא שהחברה הישראלית היא הסובלנית ביותר במזה"ת כלפי הומוסקסואליות. 40 אחוזים מהישראלים שנסקרו מאמינים כי החברה צריכה לקבל הומוסקסואליות; 47 אחוזים לא הסכימו. לעומת זאת, רק 18 אחוז מהלבנונים תומכים בקבלה של הומוסקסואליות, בעוד 80 אחוז מתנגדים.
מרשימה יותר העובדה שישראל מדורגת במקום השביעי מבין מדינות העולם במדד האושר של להט"בים. לבנון מדורגת במקום ה־99 הלא מחמיא. בתגובה לפניית CAMERA (הוועדה לדיוק בדיווח על המזה"ת באמריקה), תיקן ה"ניו יורק טיימס" את הדיווח, והכתבה המתוקנת מתייחסת כעת ללבנון כמדינה הסובלנית ביותר ללהט"ב בעולם הערבי, ולא במזה"ת. מצג השווא הזה עקבי לגמרי עם הכיסוי הירוד והמוטה של ישראל ב"ניו יורק טיימס". הדוגמאות רבות; ניגע באלו מהשבועות האחרונים.
מוקדם יותר בחודש דצמבר, למשל, העניק מאמר המערכת שעסק בהכרזת ירושלים של טראמפ, הסכמה משתמעת לטיהור יהודים מהעיר העתיקה, כמו גם משכונות יהודיות אחרות בירושלים. "מזרח ירושלים היתה ערבית לחלוטין ב־1967", הכריזה מערכת ה"טיימס" בביקורתה על ההתיישבות היהודית בעיר, והתעלמה מכך שירדן גירשה בכוח את תושביו היהודים של האזור.
כתבה תיירותית בנובמבר הלבינה את המחבלת המורשעת רסמה עודה, שנמצאה אשמה בפיצוץ סופרמרקט בירושלים ב־1969, שבו נרצחו שני סטודנטים. הכתבה תיארה את עודה כ"פעילה פלשתינית שנויה במחלוקת". באותו חודש, פרסם ה"טיימס" כתבה על מוזיאון הלובר באבו דאבי, ותיאר אותו כאמצעי של "עוצמה רכה" לקידום "עיר הבירה כעיר סובלנית וגלובלית". הכתבה התעלמה לחלוטין מהאיסור שהחילה הנסיכות על כל סמל ישראלי בטורניר הגרנד סלאם בג'ודו, כולל השמעת "התקווה" בעת שהמדליסט טל פליקר עמד על דוכן המנצחים. העיתון צמצם את האפליה הממשלתית לכדי סירוב פרטי של "ג'ודוקא מקומית" ללחוץ ידי יריבתה הישראלית.
בקמפיין סוף השנה שלו, הבטיח ה"טיימס" לקוראיו "עובדות בשפע", ומתפאר בתרומה להבנה ובדיווח מהשטח "מיותר מ־140 מדינות". ככל שהדבר נוגע לכיסויה של ישראל, אל לקוראי ה"ניו יורק טיימס" לצפות לעובדות או להבנה.
תמר שטרנטל היא מנהלת עמותת קאמרה בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו