יום המורה כבר כאן ורצוי שנדון בעתיד המקצוע - למה הוא חשוב ובו בזמן לא מוערך באופן ראוי, וכיצד אפשר להפוך את המקצוע למוערך. כדי להבין זאת נחזור למהפכה התעשייתית, שבה "נולדו" בתי הספר הציבוריים. בתי הספר ענו על שני צרכים חשובים במיוחד: הצורך בחינוך אחיד בעל תחלופה - כאשר כל האנשים יודעים אותם הדברים, אין חשיבות לאדם הבודד, כי הוא בר תחליף; והצורך בשמרטפים - כדי שהפועלים יוכלו לעבוד במפעלים, יש ליצור מסגרת שתשמור על הילדים.
שתי הסיבות הללו עמדו ביסוד הקמת בתי הספר. מאז המהפכה התעשייתית עברו כבר יותר מ־200 שנה, ועדיין מערכות החינוך הפורמליות כיום לא שונות בהרבה ממערכות החינוך שהיו אז. נדמה שגם אופן ההתייחסות אליהן (חינוך אחיד ושמרטפות) לא השתנה.
מקצוע ההוראה הוא זה שמעצב את בני הנוער לגדול להיות אנשים ערכיים שיחזיקו בתפקידי מפתח - הנדסה, דיפלומטיה, מדעים וכו'. כיצד זה יכול להיות שיש הורים החושבים עדיין שלא מדובר במקצוע קשה, אלא בסוג של "בייביסיטר"? לא ברור. מדובר במקצוע מאתגר במיוחד, שללא ספק רוב בעלי המקצועות החופשיים יתקשו להעביר בו יום אחד. זהו מקצוע שוחק ובלתי מתגמל בעליל. התדמית של המורים היא לא התדמית של עובדי טכנולוגיה עילית (היי־טק), וחבל שכך.
אני עצמי עובד בהיי־טק, ויכול להעיד שיש מורים שמשפיעים עלי בבית הספר בדיוק ואף יותר מהקולגות בהיי־טק. אחד מהם הוא המחנך שלי בכיתה י' (בשנה שעברה) - זיו זיגרמן. לאורך השנה הוא לימד אותי כיצד לנהל את הזמן באופן נכון יותר, בייחוד בשל העובדה שאני מתעסק בכל כך הרבה דברים בו בזמן. צורת הלימודים השונה שבאמצעותה הוא מלמד מאפשרת לימודים מהנים ומעשירים יותר. בזכותו, השנה, שנת בגרויות - אני מצליח לנהל את הזמן בצורה מיטבית. זהו הדבר החשוב ביותר שלמדתי בתיכון.
איך אפשר לתקן את תדמית עובדי ההוראה? ראשית, יש להעלות את משכורות המורים, ואני מדבר על העלאה משמעותית לחמש ספרות. זו בוודאי נראית לכם טענה הזויה, שכן למדינה אין תקציב כל כך גדול כדי לשלם ל־120 אלף מורים שכר של 20 אלף שקלים לכל מורה. אני מסכים. משרד החינוך עובד כרגע במתכונת של בתי ספר ציבוריים. אבל אם נפריט את החינוך באופן חלקי ונשתמש ב"שיטת השובָרים", גם רמת החינוך תעלה וגם שכר המורים עשוי להגיע לסכומים הגבוהים שציינתי ואף יותר.
כיצד זה יקרה? על פי שיטת השוברים, אם זוג הורים משלם מסים, מובן מאליו שסכום מסוים מהכסף מועבר גם למשרד החינוך. מדוע לא לנצל את הכספים הללו באופן חסכוני יותר? כל זוג הורים יקבל "שובר חינוך", ואת השובר יוכל להעניק לבית ספר שנראה לו מתאים, לא בהכרח על בסיס מיקום: רוצים בית ספר שחזק במדעים - ילכו לשם, רוצים בית ספר שחזק באמנויות - ילכו לשם, וכן הלאה. השובר מייצג את כספי המסים שהזוג משלם והמועברים לחינוך במשך שנה. את השובר הזה בית הספר יוכל להחזיר למשרד החינוך ולקבל כספים תמורתו. כך תהיה תחרות בין בתי הספר ברמת הלימוד - עניין שללא ספק ישפר את רמת החינוך - וגם שכר המורים יגדל בעשרות מונים.
השיטה הזאת כבר עובדת בכמה מדינות בארה"ב בהצלחה רבה. ברגע שהמורים יתחילו לקבל משכורות גבוהות ויתחרו ברמת ההוראה, החשיבות למקצוע תגבר בעיני הציבור ותמשוך כוחות רעננים נוספים.
עופרי בורוכוב הוא תלמיד כיתה י"א בבית הספר אורט יקנעם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו