לאחרונה התרבו ברשתות החברתיות רשומות (פוסטים) העוסקות בהשוואה בין עיוותי הדין הישנים בפרשות יעקב נאמן ז"ל, דרור חוטר ישי, ראובן ריבלין ורפאל איתן ז"ל, לבין החקירה בעניינו של דוד ביטן. ההשוואה חסרת שחר.
עם ההודעה על מינוי לשר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה, נשלף כנגד יעקב נאמן מזכר ישן והודלף לתקשורת. בעקבות זאת הוגש בג"ץ נגד מינויו לשר. היועמ"ש לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, החליט על בדיקה וחקירה ומקץ כחודשיים על הגשת כתב אישום בשל "שקרים", כביכול, שנתגלו בתצהיר שהוגש לבג"ץ. נאמן התפטר.
במשפט הממושך התברר שהמשטרה כלל לא חקרה את מנסח התצהיר, הכל בחיפזון ע"פ הוראת בכירי הפרקליטות, שהיו להוטים להעיף את השר. נאמן זוכה זיכוי גמור. במהלך המשפט לקה במחלת לב, שהביאה למותו 20 שנה לאחר מכן. מספר שנים אח"כ פרץ ויכוח בין מיכאל בן יאיר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל בשאלה, מי נתן את "ההוראה".
בשלהי ,1996 לאחר שנתן ראיון ביקורתי על הנשיא ברק ומדיניותו, נשלף עניין ישן נגד ראש לשכת עורכי הדין דרור חוטר ישי, שעסק בדיווחי המס של אביו אהרון ז"ל. קודם להגשת כתב האישום סבר הפרקליט אלי אברבנאל שאין עבירה פלילית, ובכל זאת הוגש כתב אישום. התיק הועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה. המשפט הממושך הסתיים בהרשעה הזויה, רוויה בהשמצות וחרפות, אולם, בערעור במחוזי זוכה חוטר ישי זיכוי גמור ע"י השופטים אדמונד לוי ז"ל ואסתר חיות.
ככל הנראה, המטרה הייתה לחסל את חוטר ישי במישור הציבורי ולסלקו מהוועדה לבחירת שופטים. הדבר אכן הושג שכן הוא הקדים והתפטר מהוועדה מיד עם הגשת כתב האישום. לאחר הזיכוי בחרה הפרקליטות להגיש עוד 2 כתבי אישום מפוקפקים נגדו, שהושלכו בשלב מוקדם ע"י השופטים.
ב-,2001 כשנודע שראובן ריבלין מתמנה לשר המשפטים, נתפרסם ב"ידיעות אחרונות" שהנשיא ברק מוטרד ממינויו בשל חברותו עם חוטר ישי. ביום ראשון נקרא ריבלין למשרדי יח"א ונחקר על שורת חשדות שווא ע"י ראש אגף החקירות משה מזרחי. מינויו סוכל. אותו מזרחי נאלץ לעזוב את תפקידו לאחר מספר שנים בעקבות דו"ח חמור שכתב עליו היועמ"ש דאז אליקים רובינשטיין. לאחר מספר שנים סגר היועץ מזוז את התיקים נגד ריבלין, תוך שהוא לועג לחשדות.
כתוצאה מניסיונו האישי טבע ריבלין את הכינוי ›כנופיית שלטון החוק› ביחס לאותם שופטים ופרקליטים בכירים שגמרו אומר להגן על מדיניותו של הנשיא ברק ויהי מה, ולהילחם באויביו הממשיים והמדומים. גם רפול המנוח הועמד לדין בכתב אישום מופרך שנזרק על הסף, אולם מינויו לשר לביטחון פנים סוכל. לפרשות אילו ניתן בהחלט לצרף את העיוותים הקשים בעניינו של חיים רמון.
"כנופיית שלטון החוק" יצאה לפנסיה, וכל השוואה בין השליפות המכוערות אז ("מדיניות סימון המטרות ותפירת התיקים" בלשונו של מני מזוז), לבין חקירה משטרתית חשאית המתנהלת חודשים רבים כנגד ביטן ומקורביו, הינה משוללת כל יסוד.
יחד עם זאת אני סבור ,כמו פרופ' דני פרידמן, שמחמת מראית העין לא היה מקום לחקור אותו בעיתוי זה, מאחר שאין שוויון בין המשטרה למחוקק. המחוקק יכול להיות נבזי והמשטרה לא תגמול לו. אסור גם שהמשטרה תיאבק בחקיקת החוק (שנפל בינתיים), ותתעקש על כתיבת ההמלצות. קצינה, אם קראה להפגין, תיענש, וכך ייעשה גם לקצין שאמר "הקריירה הפוליטית של ביטן הסתיימה". שוטרים אינם מומחים לקריירות פוליטיות.
דבר לא היה קורה, לו המתינה המשטרה עם החקירה מספר ימים עד לשוך סערת חוק ההמלצות, או לפחות מבקשת אישור היועמ"ש לזימונו במועד רגיש זה.
יראון פסטינגר הוא עורך דין
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
