"אנו מעצמה", מרבה לרמוז באחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו. והוא מוסיף ואומר כי ישנן מדינות המחזרות אחר ישראל, וסיכוי טוב כי כמה מהן אף ילכו בדרכו של הנשיא טראמפ ויכירו בירושלים כעיר הבירה שלנו. ייתכן שברבות הימים אף יעבירו את השגרירויות שלהן מתל אביב לירושלים, בעקבות ארה"ב. ויש מדינות הנוקטות לשון-איומים כלפי ישראל בעקבות הנשיא טראמפ.
טורקיה, דומה, הינה הבוטה מקרב המדינות שהביעו סלידתן מההכרזה האמריקנית בדבר מעמדה של ירושלים. הנשיא ארדואן [שוב] לא החמיץ הזדמנות לאיים ולנקוט לשון-גידופים כלפי ישראל. נכון לעת כתיבת המאמר הוא טרם מימש את איומו לנתק את יחסי ארצו עם ישראל, אם יצהיר הנשיא טראמפ את מה שכבר הצהיר. לנו לא ידוע אם ארדואן נמנה על אלה ממנהיגי המדינות ה"עושים" ולא רק "מדברים". לעומת זאת, הוא לא חוסך את שבט לשונו מראשי המדינה, הנוכחים וקודמיהם, אנשי ימין או שמאל מרכז. עתה הוא גם "מאיים" על ארה"ב בניתוק יחסים עמה עקב הצהרת טראמפ.
למה נכביר במלים? נשיא טורקיה אוהב לאיים בשבירת הכלים. את כללי התנהגותו, כללי יסוד של נקיטת לשון ביקורתית אך מאופקת גם ביחסים עם מנהיגי מדינות יריבות, הוא כבר הפר ואפילו ניפץ. אני מתקשה להעריך אם אכן מומלץ למנהיגה הנוכחי של טורקיה להיפגש עם מומחה לרפואת-הנפש. אבל גם המלצה שכזו כבר בוטאה בעבר, במיוחד לאחר עוד נאום גידופים, כפי שיש הסבורים כך. עם זאת, ראוי לציין שארדואן נהנה מאהדת רבים מבני עמו, וייתכן שיחד עם העלייה במפלס הגידופים, גואה עוד יותר הפופולאריות שלו בקרב ההמונים. לטעמנו, ארדואן חצה מזמן חצה את הקו אדום ביחסי מדינות, ובמיוחד ביחסו לישראל.
וישראל, כיצד היא מגיבה כלפי מי שכבר כינה אותה ואת מנהיגיה "פושעי מלחמה"? ישראל נוהגת באיפוק בתגובותיה. ישראל אף איננה מכירה בטבח שביצעו העות'מנים במלחמת העולם הראשונה בעם הארמני, רק מחשש לתגובה טורקית חריפה, כלומר: ניתוק היחסים מצד טורקיה. ישראל אף התנצלה בפני טורקיה בפרשת הספינה "מרמרה" ואף שילמה פיצויים.
האם לא הגיעה השעה שגם ישראל תחליט לשבור את הכלים? מדינת ישראל איננה צריכה להוסיף ולשמש לוחמטרה למי שיורה בה, יורק בפניה רטוריקה גסת-רוח, וחותר על גבה למנהיגות העולם המוסלמי באמצעות נקיטת לשוןביבים. ואם ישראל הנה מעצמה בין מעצמות, כפי שמרמז נתניהו לא אחת, אולי כדאי שתחליט לנהוג בהתאם? מדוע להמתין עד שטורקיה תממש את האיום בדבר ניתוק קשריה הדיפלומטיים?
אולי לשם שינוי, יש להקדים את ארדואן. עוד לפני שיחלוץ מרגליו את הנעל השנייה, מומלץ להודיעו בתגובה לאיומיו: "תודה, נמאס לנו, אולי נפתח דף חדש רק עם יורשך בכס-הנשיאות, אם יהיה ראוי לכך". ניתן להניח כמעט בבטחה כי למקרא רשימה זו ימלמלו הקוראים: "הרי זו ממש רשימה שנהגתה ונכתבה ממש מן הבטן!". בעלי האבחנה הזאת יצדקו לגמרי. אך להם אומר: ידוע כי לפעמים אנו סובלים מכאב בטן. אך מסתבר כי לא רק אדם לול ללקות בכאב בטן אלא גם מדינה. לכן, קיים סיכוי כי מעט מן הכאב הזה יימנע אם ניפרד מפיו המלוכלך של נשיאה הנוכחי של טורקיה.
ישראל איננה צריכה להוסיף לשמש לוח מטרה למי שיורק בפניה רטוריקה גסת רוח וחותר על גבה למנהיגות העולם המוסלמי באמצעות לשון ביבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו