1. הקהל בסמי עופר הצביע ברגליים והקרחות ביציעים היו עדות למצבה העגום של מכבי חיפה. אלפי מנויים ששבעו מכישלונות נשארו בבית, ואלה שהגיעו רצו לראות איך הקבוצה מתמודדת עם המפלס החדש והעולה בהתמדה של סיר הלחץ.
גיא לוזון הכריז לפני המשחק שקבוצתו תכבוש 5-4 שערים. לא ברור על סמך מה הגיעו ההצהרות האלה, כשידוע לכל עד כמה הקבוצה שלו מוגבלת וחסרת מחץ.
גם הפעם הדרך לשער היתה רוויה בקשיים ובתסכול, וכל עוד בוזגלו בתקופת הרצה אין לחיפה שחקן שיכול לעשות את ההבדל. הירוקים ציפו לקבל משהו כזה מקאיו, אך ממשחק למשחק מתגלה עומק הנפילה ברכישתו. אחת התופעות הבולטות בחיפה היא הירידה ביכולת של שחקני הרכש לעומת היכולת שלהם בקבוצותיהם הקודמות. דוס סנטוס, שלא מזכיר את הבלם שהיה במכבי פ"ת, הוא דוגמה טובה לכך.
מי שחילץ את הפקק היה איינוגבה, שביציאה אומללה העניק לירוקים מנת חמצן זמנית. אבל גם במצב של יתרון לא היה אפשר להגיד שהירוקים שולטים במשחק.
ככל שחלפו הדקות למדנו עד כמה חיפה לא מאומנת ולא מסודרת. היא איבדה את האחיזה שלה במרכז המגרש והמשחק התנהל מרחבה לרחבה, באופן שחשף את ההגנה למתפרצות של אשקלון.
חיפה המפונקת לא הצליחה לנצח את אשקלון, שהג'י.פי.אס היחיד שהיא יכולה לחשוב עליו הוא זה של האוטובוס שהביא אותה מהדרום. עם התקציב של צוות האנליסטים ביציע הווידאו של חיפה, הקבוצה של יובל נעים יכולה לחיות עונה שלמה. ככזה זה - הקבוצה של יעקב שחר הפכה מזמן לסניף של מכון ויצמן, ושכחה שהיא קבוצת כדורגל.
אשקלון ראויה להרבה מחמאות על כך שלא הסתגרה, לא התבטלה וחיפשה לשחק כדורגל חיובי ולהבקיע. היא הרשימה עם משחק מאורגן, והביאה הרבה לב ונשמה. נעים ניהל את המשחק מצוין והצליח בענק עם חילופים התקפיים שהשתלמו לו בגדול.
איש המשחק של האורחת היה ספורי, שסיפק הרבה פעולות טובות ובישול גדול לשוויון מוצדק.
עם כל הצער על מאמן שמאבד את משרתו, המשחק הזה היה סוף הדרך של לוזון בחיפה. טוב כבר לא יכול לצאת מהשידוך הזה, שמלכתחילה נועד לכישלון.
2. הפועל חיפה הגיעה למשחק מול אשדוד אחרי הניצחון הגדול בדרבי, אבל לא הפגינה את הרצון וההתלהבות שראינו ממנה בתחילת השבוע. בחלק הראשון של המשחק הקבוצה של קלינגר עוד הציגה יכולת סבירה, עלתה ליתרון משער יפה אחרי הצטרפות נהדרת של שיימן - אחד ממצטייניה העונה - והמשחק נראה נוח מאוד מבחינתה.
לאחר ההפסקה הגיעה ירידה גדולה ביכולת ובקצב של חיפה, שנראתה כמסתפקת ביתרון, לא יזמה וזה עלה לה באובדן שתי נקודות יקרות.
אשדוד יכולה להיות מרוצה במידה מסוימת לאחר שחילצה נקודה אחרי פיגור מול המוליכה, ולאור השיפור שחל במשחקה במחצית השנייה. אחד משחקני המפתח שלה הוא גדי קינדה, שאם יתמיד ביכולת שהציג הערב סיכויי ההישרדות של קבוצתו יגדלו.
בסך הכל שני המשחקים האחרונים מותירים מקום לאופטימיות אצל עמיר תורג'מן, אבל אשדוד חייבת לשנות את המאזן הביתי הדל שלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
