אברי גלעד הביע מנהמת ליבו תחושה של רבים־רבים בתוכנו, שנקעה נפשם מהזיוף המוסרי של חבורה ידועה הנוהגת דרך קבע להכות באגרוף על חזם של אחרים ולמלמל בצדקנות "על חטא שחטאתם". קבוצת ילדים יצאה לטיול בארץ, ואז כמין תופעת טבע, כמו דבורה הנמשכת לפרח, כמו מי גשמים הזורמים בנקיקים, התנפלה עליהם קבוצת ערבים והחלה ליידות בהם אבנים. אבנים הורגות. אנחנו מכירים להוותנו את התופעה הארורה. הילדים נדחקו לעבר המדרון והמצוקים עד לסכנת חיים. לבסוף נסוגו למערה והסתתרו בה, משל היו החשמונאים שברחו למערות מאימת היוונים בראשית המרד, ושם באותה שבת מכוננת טבחו בהם היוונים למאות.
הערבים לא הסתפקו בנסיגה וביקשו להיכנס למערה. היו שם ערבים אחרים שניסו להרחיק את הפורעים, ללא הצלחה יתרה. אנחנו יודעים שלו הצליחו הפורעים, היו טובחים בילדים. זה לא היה מוציא אותה עוצמה של זעקה מפיות המתחסדים, משום שעבורם זה דרך העולם: יהודים מטיילים בארץ ישראל וערבים שוחטים אותם, כי אתם יודעים, זה "מחוץ לגבולות המדינה", וה"כיבוש" ו"אפרטהייד" ושלל תירוצים שהורגלנו לשומעם עשרות שנים ושנועדו "להסביר" ו"להבין" כיצד אנשים מאבדים צלם אנוש ושוחטים אחרים.
אברי גלעד עודד אלימות? עפר לפיכם. חלילה. דווקא כמה מארגוני "זכויות האדם" - המוציאים דיבתנו רעה בעולם ואינם מציגים תמונה מורכבת של המציאות בארץ חיינו - מעודדים בעקיפין אלימות. למה גורם, למשל, ארגון המלשינים המתקרא "שוברים שתיקה", המפזר שקריו בעולם? שומעים שונאינו ומבקשי נפשנו ואומרים: הנה עדות ברורה מפי היאהוד, כמה אכזריים ולא צודקים הם, ולכן מוצדק נגדם הג'יהאד.
זאת יש לדעת: אסור לנו בתכלית האיסור, כיהודים וכבעלי הארץ, לפגוע בנפש או ברכוש של אחרים. ארץ ישראל לא תיקָנה במחיר פגיעה לא מוצדקת באחר. הדבר הזה היה ברור עוד בדבריו הראשונים של אברי גלעד, ולבטח מהבהרתו שניתנה בתוכנית "הצינור" שלשום. אלה שהזדהו, הבינו היטב שכוונתו לא היתה לקרוא לאלימות חלילה, אלא להשתחרר מנמיכות הקומה שהורגלנו בה, להשתחרר מהטבעיות שבה הורגלנו למראה לינץ' ערבי ביהודים רק כי טיילו בארץ חייהם (המסלול עבר רחוק מכפר כלשהו). יש הבדל בין תקיפה אלימה שהיא אסורה לבין נוכחות של תוקף ועוז; עמידה גאה של אנשים שכל הר וגיא וכל שביל בארץ הזאת הוא ביתם.
אלה שתוקפים את גלעד אינם מגינים על המוסר, אלא על משטר השפה והתודעה שהלבישו עלינו במסווה של מוסר. כמו בהפגנות ה"שחיתות", גם פה, לא מוסר ולא שחיתות מעניינים את הזועקים חמס - אחרת היו זועקים פי שבעים ושבעה נגד עצם הטבעיות המושחתת של ערבים הניגשים לבצע לינץ' בילדים שערכו טיול בר מצווה - אלא המשך האחיזה בכללי השיח, שנועדו לא לנרמל את החיים היהודיים על גבעות שומרון והרי יהודה. אברי גלעד משפיע מדי עבורם, ובעקבותיו עתידים לצאת עוד אנוסים תקשורתיים מהמרתף הפוליטי ולדבר אמת. לכן הם מנסים להרתיע אותו ולגרום לו לזחול לקנוסה. זה לא יעבוד.
