כמה מבכירי "שומרי הסף" ובהם נשיאים בדימוס של בית המשפט העליון, מובילים דעה רווחת בעניין השעיית ראש הממשלה. על פי דעה זו, רה"מ חייב לפרוש ברגע שבו יוגש נגדו כתב אישום. למרבה הפלא, סותרת קביעה זו בעליל את האמור בסעיף 18 של חוק יסוד: הממשלה.
וזו לשון החוק: "בית משפט שהרשיע את ראש הממשלה בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון"; "הכנסת רשאית להעביר מכהונתו ראש ממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עימה משום קלון". רק אם ההרשעה בביצוע העבירה וקביעת הקלון נעשתה בפסק דין "סופי", נפסקת כהונתו של ראש הממשלה גם ללא החלטת כנסת.
רבים מצטטים עתה את קריאתו של נתניהו להתפטרות אולמרט מתפקידו בטרם הורשע. ואכן, לקריאתו של נתניהו לא היה בסיס חוקי. ספק אם מקרה נתניהו זהה למקרה אולמרט, אך תהום רובצת בין קריאותיהם של פוליטיקאים, דוגמת נתניהו בעבר ויריביו הפוליטיים כיום, לבין התגייסותם של המכובדים ב"שומרי הסף" למפגיני פתח תקווה בקריאות מפורשות להפרת החוק.
יש היגיון רב בחוקים המתנים השעיית נבחרי ציבור בהרשעה סופית ומפורשת שיש עימה קלון. התעלמות מהכרעת הרשות השופטת מפקידה בידי המשטרה והפרקליטות אפשרויות של הפיכה שלטונית על בסיס חשדות מפוקפקים. לא בכדי הגבלת הפקידות, בדרך דומה לזו שהתווה החוק בישראל, מאפיינת משטרים דמוקרטיים בעולם.
יומרת היועצים המשפטיים ובתי המשפט בישראל לפרש את החוק בניגוד לאמור בו על פי אמות מידה עלומות, המסתתרות מאחורי "פרשנות תכליתית", "עקרונות היסוד של השיטה" וכיוצא באלה סיסמאות, אינה חדשה. ב־1993 סירב ראש הממשלה המנוח יצחק רבין לפטר את סגן שר הדתות, איש ש"ס רפאל פנחסי, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות מס ועבירות על חוק מימון מפלגות. רבין גרס בצדק, שרק הרשעה פלילית של בית המשפט מטילה עליו חובה כזאת, אך היועץ המשפטי יוסף חריש סירב לגבות את עמדתו. בית המשפט, בהרכב חמישה שופטים, קיבל את דעת חריש. בכך נקבע למעשה כי החוק החרוט חשוב כקליפת השום, וכי ליועצים המשפטיים זכות וטו על החלטות פוליטיות חוקיות.
תקצר היריעה מתיאור ההתפתחות של השתלטות האוליגרכיה המשפטית על הרשות המחוקקת ועל הרשות המבצעת מאז ועד היום. אפילו נצטמצם לסקירת ההדחות של נבחרים חשודים בטרם הרשעתם, נזדקק למילים רבות מספור. ברוב המקרים חשודים פוליטיים אכן מורשעים בסופו של התהליך, אך רבים גם אלה שזוכו, ובהם מי שהקריירה הפוליטית שלהם נקטעה. ומה המסקנה מכל אלה: יושעה לאלתר ראש הממשלה הנבחר ולעזאזל החוק!
פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
