אם היה צריך הוכחה ניצחת לנחיצותו של חוק ההמלצות, קיבלנו אותה בשער "ידיעות אחרונות" בחמישי האחרון, שבו פורסם כי המשטרה מתכוונת להאיץ את חקירות נתניהו במטרה להספיק לפרסם את המלצותיה, לפני שהחוק האוסר זאת ייכנס לתוקף.
צריך להתעכב על הדברים ולקרוא אותם שוב כדי להבין עד כמה התעצם טירוף המערכות. על פי חוק, תפקידה של המשטרה הוא לחקור ולאסוף מידע, בעוד תפקידה של הפרקליטות הוא לשקול שיקולים משפטיים ולהעמיד לדין. להמלצות המשטרה אין תוקף מחייב; יש להן תפקיד אחד בלבד: להקל על הפרקליטות, הטובעת בתיקים ובחומרי חקירה, לקבל החלטות ביעילות ובמהירות. זו כשלעצמה שערורייה, הנובעת מבעיות כוח אדם בפרקליטות; אך בשום פנים ואופן היא אינה מצדיקה את הנוהג הנפסד של פרסום המלצות המשטרה לציבור, נוהג שהשתרש בישראל. ההמלצות, אם הגשתן מוצדקת כלל, הן עניין דיסקרטי שאמור להיות מועבר לפרקליטות כמעין סיכום חקירה.
לעומת זאת, פרסומן הפומבי של ההמלצות נועד למטרות ציבוריות. זהו צעד שאין לו מטרה מלבד הפעלת לחץ על נחקרים וחשודים, ויצירת מנופים על סביבתם ומקורביהם. וכשמדובר באנשי ציבור ופוליטיקאים - זהו כלי שמטרתו פוליטית במובהק. מדובר בכלי רב עוצמה ומסוכן, שאסור לו להינתן בידיו של גורם שלטוני אחד ללא איזון ובקרה.
הפרסום עצמו פוגע בחשודים וגובה מהם מחיר אישי כבד; אולם הנזק חמור אף יותר כשמדובר באנשי ציבור. כאן מה שעומד על הפרק הוא לא רק שמו הטוב של האדם, אלא האינטרס הציבורי במובן הפשוט והישיר של המילה. כל שעה שראש הממשלה מקדיש לחקירות או להתמודדות עם הלחץ הפוליטי הנובע מהן, היא שעה שהוא אינו עוסק בה בביטחון המדינה, בכלכלה ובמדיניות חוץ. זהו נזק ישיר ברור הפוגע במדינה כולה.
יתרה מזה. מאחר שחקירות ראש ממשלה ואנשי ציבור אחרים הן אירוע פוליטי מעצם הגדרתו - ההדלפות ופרסום ההמלצות הופכים את המשטרה לשחקן פוליטי מובהק, ותוכנן משפיע מיידית על המערכת הפוליטית. החוק אולי קובע שראש ממשלה אינו צריך להתפטר עד שיורשע, אבל זה לא מעניין אף אחד: נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק הצהיר כי נתניהו צריך להתפטר אם יוגש כתב אישום; לפי גורמים במערכת הפוליטית, הנשיא ריבלין מתכוון לקרוא לפיטורי נתניהו כבר אם תהיה המלצה של המשטרה; וחברי הכנסת מהאופוזיציה קוראים לפיטוריו עוד מתחילת החקירות.
מדובר בשערורייה רבתי. ראש הממשלה הוא לא אדם פרטי, אלא נבחר ציבור המייצג את קולם של כמיליון אזרחים. מי שנפגע במידה שהוא יודח, הם לא ראש הממשלה ורעייתו אלא העם עצמו, ציבור הבוחרים הרחב. פרסום המלצות המשטרה פוגע בביטוי הפוליטי של ההמונים. הרי זו סכנה ברורה לדמוקרטיה.
השמאל מנהל מערכה ציבורית עצומה נגד היועמ"ש מנדלבליט, במטרה לגרום לו להגיש כתב אישום נגד נתניהו. לפי אלדד יניב (פורסם באתר "מידה"), גם כורש ברנור וגורמים שונים במשטרה שותפים בכך. פרסום המלצות המשטרה נועד לשרת אותה במאבק הזה, ולשמש כלי להגברת הלחץ הציבורי על מנדלבליט. זה לא "חופש הביטוי של המשטרה", כפי שמכנים זאת בשמאל; יותר בכיוון של פוטש פוליטי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו