לפני שישים שנה בדיוק פרסם צעיר בן 27 ספר שהיה לנכס צאן ברזל של מדע המדינה המודרני. רעיון מרכזי של הצעיר האמריקני, אנתוני דאונז, בספרו "תיאוריה כלכלית של דמוקרטיה" היה כי חלק גדול של הבוחרים מתאפיין בעמדות מרכז. משום כך נטו מפלגות לאמץ עמדות כאלו אם הן חפצות חיים. עם זאת, אנו עדים מדי פעם לקיטוב - לא רק במישור האמוציונלי כפי שקורה עתה - אלא גם בענייני מדיניות. גם כשקיים קיטוב מנסים להסוותו. נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובאמה, שהיה ידוע בעמדות ליברליות קיצוניות, התאמץ "להתמרכז". הוא גבר בבחירות 2008 על ג'ון מקיין, שהיה ידוע כאיש מרכז, לאחר שהאחרון בחר כמועמדת לסגנות את שרה פיילין הידועה בעמדותיה השמרניות הקיצוניות בכל עניין ודבר. מי שדבק ב"קיצוניות שמרנית", כמו גולדווטר בבחירות 1964, או ב"ליברליות קיצונית", כמו מקגוורן ב־1972, נוחל תבוסה כואבת.
הנוחות שבאימוץ עמדות מרכז אפיינה במידה רבה גם את הפוליטיקה הישראלית. דוד בן־גוריון בידל עצמו ממפלגות השמאל, לרבות מפלגות השמאל הציוניות, והתמרכז בין השאר על ידי העדפת מפלגות ימין מתונות ומפלגות דתיות בארבע הממשלות הראשונות. מנחם בגין חולל את המהפך רק לאחר שקנה את ליבם של הליברלים המתונים ב־1965 וצירף לליכוד גם גורמי שמאל ב־1973. כשהגיע לשלטון במאי 1977 יוצגה חרות רק על ידי 19 ח"כים שהיוו מיעוט בליכוד.
מפלגות מרכז רעועות צצו חדשות לבקרים. ד"ש, שינוי וקדימה לא האריכו ימים, אך הצלחתן דחקה את יורשי מפא"י לשמאל. בה בעת המשיכו הבוחרים לדבוק בעמדות מרכז או מרכז־ימין הן בענייני חוץ וביטחון והן בענייני חברה וכלכלה.
גם "חילונים לא־מסורתיים" אינם מהווים אלא מיעוט בחברה היהודית. על כל אלה מעידים כמעט כל הסקרים בעשרות השנים האחרונות. הנושא המתואם ביותר עם הצבעה הוא הסכסוך הפלשתיני־ישראלי. גם כאן חוזרת תופעה דומה. זה שנים רבות יש רוב קטן לאלה המצדדים במו"מ עם הרשות הפלשתינית. מאידך גיסא, יש רוב גדול יותר לאלה שאינם מאמינים בסיכויים להשיג שלום עם הצד הפלשתיני. מאז נאום בר־אילן ביוני 2009, חוזר ראש הממשלה בנימין נתניהו על נכונות למו"מ ואפילו לפתרון שתי המדינות. הוא עושה זאת אגב הפניית אצבע מאשימה לסרבנות הפלשתינית המוכחת. הדמיון בין הצהרות נתניהו לעמדות המקובלות על רוב הציבור מניב פירות אלקטורליים.
חלק גדול מהנתונים שהובאו לעיל מוכרים למנהיגי מפלגות האופוזיציה וליועציהם. האם עמדות "הימין" המובעות לא רק על ידי יאיר לפיד אלא גם על ידי אבי גבאי מעידות על חזרה בתשובה או שהן בגדר תחפושת של מי שנואשו מדרכם הקודמת?
פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למנהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו