קלישי־לה־גארן, פרבר בצפון־מערבה של פריז, הפך בשבועות האחרונים לזירת מאבק על שמירת צביונה החילוני־רפובליקני של צרפת. ארגון מוסלמי החליט למחות על החלטת העירייה להעביר אולם תפילה של חבריו ממרכז העיר למקום מרוחק יותר. לטענתם, מקום התפילה החדש קטן ולא בטוח. אופי המחאה שנבחר היה ארגון תפילות יום שישי המוניות ברחוב ראשי, בסמיכות לבניין העירייה - ללא אישור - והדבר עורר את זעם התושבים הלא־מוסלמים. בתגובה, כמאה נבחרי ציבור נעמדו בשולי הרחוב, ענודים בסרטי הטריקולור, ושרו את ההמנון הלאומי. המוסלמים הגישו תלונה למשטרה על ״הפעלת אלימות" ועל ״הסתה לשנאה גזעית״. בשישי האחרון החליטה המשטרה המקומית לאסור את תפילת הרחוב.
דומה כי חלקים נרחבים בדעת הקהל הצרפתית החלו להבין שהבעיה עם האסלאם חרגה מעבר לאירועי הטרור האחרונים, והפכה לאיום מתמיד על אורח החיים המקובל. משמרת המחאה של נבחרי הציבור מראה שגם פוליטיקאים הבינו שמדיניות בת היענה רק תרמה להחרפה נמשכת של ביטול אופייה החילוני של צרפת.
בנוסף, לאחר שנים של הכחשת התופעה מתנהל דיון ציבורי משמעותי בתופעת האנטישמיות המוסלמית. ההתנהלות השערורייתית של הממסד הצרפתי סביב רצח שרה חלימי, תרמה לשבירת קשר השתיקה. חילולה בפעם השנייה של מצבת הזיכרון לאילן חלימי, הצעיר היהודי שנחטף ונרצח באכזריות בידי מוסלמים לפני כעשור, הביאה אפילו את היומון ״לה מונד״ להקדיש מאמר מערכת לסוגיית האנטישמיות המוסלמית, אם כי תוכנו הצביע על הקושי של אליטות השמאל הצרפתיות לקרוא לבעיה בשמה: המאמר מתעקש להבחין בין דעות קדומות אנטישמיות ישנות לבין ״יודופוביה חדשה״, כלומר פחד מפני יהודים המזין את ״האנטישמיות הרגילה״ בעיקר ברשתות חברתיות.
להתערערות תמיכתו העיוורת של השמאל הצרפתי במקדמי החלשת אופייה הרפובליקני של צרפת, סייעה גם פרשת ההאשמות בדבר ניצול מיני ותקיפות מיניות של הנציג הבכיר ביותר של ״האסלאם המתון״ באירופה, טארק רמדאן - נכדו של מייסד תנועת ״האחים המוסלמים״. סנגוריו חשופים בצריח - לא רק מול התלונות המצטברות, אלא גם לנוכח ההשתוללות האנטישמית של נאמני רמדאן, כי מדובר בקנוניה של ״היהודים והציונים״.
האם מדובר בהתעוררות זמנית חולפת? ייתכן. זה יקרה אם השמאל הצרפתי (והאירופי בכללו) לא יערוך חשבון נפש נוקב על הסיבות שגרמו לו להתעלם מהאנטישמיות המוסלמית וללכת שבי אחר קיצונים שהתחזו למתונים. אחת הסיבות היא האנטישמיות הנפוצה בשמאל של ימינו. גם על כך צריך לדבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו