חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה על פי בקשת שרת המשפטים, בעניין הסדרת דרך הגישה ליישוב חרשה, שחלק קטן ממנו עובר בקרקע בבעלות פרטית פלשתינית, היא ציון דרך מהותי וחשוב באשר להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.
המדרש התלמודי, בהסתמך על המקרא, מספר ששלושה מקומות בארץ ישראל נקנו בכסף מלא: מערכת המכפלה בחברון, קבר יוסף בשכם ומתחם הר הבית בירושלים. הקנייה בכסף מלא נועדה להבטיח שגם בחלוף אלפי שנים איש לא יוכל לטעון שאותה קרקע גזולה היא בידינו.
ביהודה ושומרון הוקמו יישובים לתפארת ומאות אלפי יהודים זוכים לנוע בשבילים שבהם נעו אבותינו הקדמונים. גאולת אדמת הארץ לא יכולה להתבצע תוך פגיעה מהותית ברכוש פרטי של ערבים פלשתינים שחיים ביהודה ושומרון.
חובה לקיים את מצוות יישוב הארץ תוך התחשבות במציאות המשפטית והחוקית החלה ותקפה בשטח. יש די והותר אדמות מדינה שעליהן אפשר למלא את יהודה ושומרון ביהודים.
עם זאת, לעיתים יש צורך להגיע לפשרה על מנת לאפשר חיים משותפים. ידוע לכל שגם היהודים וגם הערבים שחיים ביהודה ושומרון לא מתכוונים ללכת לשום מקום. נועדנו לחיות יחד.
גם אבי גבאי, ראש מפלגת השמאל המכונה המחנה הציוני, כבר הפנים שלא ניתן שוב לגרש יהודים מביתם. את לקח העקירה מגוש קטיף רוב הישראלים כבר הפנימו.
להתיישבות היהודית בשטחי יהודה ושומרון יש היבטים משפטיים עקרוניים הן מבחינת הדין הישראלי והן מבחינת המשפט הבינלאומי. כבר שנים רבות מתמודדת מערכת המשפט בישראל עם סוגיות מורכבות שיש לגביהן אי־הסכמה גם בין מומחים למשפט בינלאומי.כעת באה קביעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלפיה היהודים החיים ביהודה ושומרון הנם בעלי זכות מלאה להתגורר שם - וגם לרווחתם יש לדאוג.
לכן, בהתקיים נסיבות מצדיקות, אפשר לבצע הפקעה של שטח כדי לאפשר גישה ליישובים יהודיים, גם אם חלק מתוואי הגישה מצוי על קרקע פרטית. ברור שאותם בעלי קרקעות יהיו זכאים לפיצוי מלא על הקרקע שהופקעה.
למותר לציין שגם במדינת ישראל עצמה החוק מכיר בהליכים של הפקעת קרקעות לצורכי ציבור, ואיש אינו טוען שמדובר בפגיעה לא חוקתית.
חוות הדעת, שמתבססת על פסק דין שניתן בבית המשפט העליון, חשובה מאין כמותה, ואת השלכותיה נראה בעתיד הלא רחוק. סבירות, מידתיות, רצון טוב והתחשבות בכל היהודים והערבים שחיים ביהודה ושומרון הם המפתח להמשך אחיזתנו במולדת ההיסטורית.
