קול מקומי: יותר נשים בעיריות

 

מכירה את דפיקות הלב כשאת מזדחלת באוטו בפקק המוכר עד כאב של השעה שלוש וחצי? או כשצריך להיות ביציאה מהגן בשניים או בשלושה מקומות בו בזמן כי אי אפשר לאסוף 

לפני הזמן או אחריו - וכולם מסתיימים יחד? רשמת אי פעם את הילדים לחוגים בשעות מקבילות ובלתי אפשריות שמשאירות אותך על תקן נהגת מונית?

הדברים נכתבים בלשון נקבה, למרות שיש גם גברים רבים שמתמודדים עם האתגרים הללו. אבל אם הולכים אחורה כדי לבדוק למה המציאות כזו, מגלים תופעה מעניינת: המציאות המרגיזה הזו נוצרה כי אף אחד לא חשב על זה קודם. ולמה? כי האנשים שנמצאים במוקדי קבלת ההחלטות הללו, אנשים טובים וראויים, פשוט בדרך כלל מורכבים ממגזר מסוים, מעמד מסוים, וגם גיל מסוים. חלקם כבר מזמן שכחו שילדים אוספים בשתיים או בארבע, כבר לא זוכרים איך זה מרגיש כשהולכים עם הילדים לגינה ואין להורה ברז קרוב או איפה לשבת, חלקם תמיד היו בעבודה עד מאוחר כשהילדים היו קטנים, ואת חלקם מעסיקים נושאים אחרים לחלוטין. 

אבל זה לא חייב להיות ככה. העובדה שהתרגלנו לא אומרת שאין מה לעשות. אנחנו רגילות ללכת ברחוב ולהתעצבן על מדרכה שבורה ולדון עם חברות בעניין החינוך ביישוב. וגם התרגלנו לגחך על פוליטיקאים מרחוק, להתעלם מהפוליטיקה המקומית ולאטום אוזניים כשמדברים איתנו על מי מייצג אותנו במועצה המקומית.

העניין המדהים והמטלטל הוא שאנחנו יכולות להיות חלק מהדבר הזה. אנחנו יכולות לשבת מסביב לשולחנות האלה בעצמנו ולהרים את היד בעד ונגד, להציע הצעות, להיות מעורבות ולהשפיע על מרחב החיים שלנו באופן ישיר. אבל אנחנו לא שם. 13 אחוזים בלבד מחברי המועצה בארץ הם נשים. המחירים מכל הבחינות הם גבוהים, האתגר גדול מאוד, שום דבר לא פשוט, ויש עוד כל כך הרבה סיבות שיסבירו למה זה קורה, וכולן נכונות - אבל הגיע הזמן לשנות את המשוואה.

אחד הדברים הראשונים שגיליתי מתוקף היותי חברת מועצה היה לגלות שהשעה 18:00 באמת קיימת. בתור אמא לילדים קטנים - אלו היו בדיוק השעות שבהן נעלמתי לתוך הבית, הילדים, המקלחות וארוחת הערב, אבל אז קיבלתי את הזימון לישיבת המועצה וגיליתי שיש עולם שלם של אנשים שהזמן הזה הוא הכי נוח עבורם. 

הזימון הזה היה רק המבוא לגילוי עולם שלם שהיה מובן מאליו לחברי המועצה הוותיקים ושוק גדול בשבילי. למדתי על פוליטיקה, על התמודדות עם סערת רגשות שהפוליטיקה מזמנת, על כעס גברי ובכי נשי, ובעיקר על היכולת, הזכות, 

והכוח האדיר שלנו להשפיע על המרחב ועל הקהילה שלנו, שתלוי בידיים שיצביעו בשולחן המועצה. 

בעוד שנה בדיוק יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. נשים במועצות המקומיות ייצרו כאן ערים טובות יותר ומותאמות יותר, פשוט בגלל שהן מביאות קול נוסף ונצרך מאוד שכמעט לא קיים היום מסביב לשולחן, אבל הגיע הזמן. נכון, זה לא קל וזה לא יהיה קל, אבל אנחנו חייבות להיות שם. נשים עושות עיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו