ההיסטוריה המודרנית של ערב הסעודית כמדינת לאום רצופה במקרים שבמסגרתם המלך המכהן לא ניהל את ענייני הממלכה בשנותיו האחרונות. כך היה עם המלכים ח'אלד, פהד ועבדאללה וזהו המצב כיום עם המלך הנוכחי סלמאן. המהלך הדרמטי של סוף השבוע, שבו נעצרו 11 נסיכים המואשמים בשחיתות – נוסף על שרים ושרים לשעבר – הוא, הלכה למעשה, הגושפנקא לכך שיורש העצר בן ה־32, מוחמד בן סלמאן, הוא האיש החזק בממלכה.
מדוע מדובר במהלך דרמטי? משום שיורש העצר נקט צעד תקדימי בהיקפו, המבטא את עוצמת שלטונו בשנה האחרונה. תחילה הוא מינה את אחיו (מאותה אם ביולוגית) לשגריר ערב הסעודית בארצות הברית ואחים אחרים מאותה אם מונו לתפקידי מפתח אחרים. עד כאן אין כל הפתעה. בממלכה שקרויה על שמה של משפחת סעוד, אך טבעי הוא שאחים מדרגה ראשונה יהיו הנאמנים ביותר ויחזקו את בסיסי השלטון.
המינוי המעניין יותר הוא של חאלד, מפקד המשמר הלאומי. הנסיך עבד אלעזיז אלמקרן, בן לנצר צדדי של המשפחה, הוא שינוי כללי משחק. אלמקרן היה בעשור האחרון אחראי לקשר הישיר עם השבטים והצבתו בתפקיד החדש היא למעשה כריתת ברית עם אותם שבטים והבטחת נאמנותם למוחמד כאשר הכתר יונח על ראשו באופן רשמי. במהלך הזה דילג מוחמד בן סלמאן על אחיו מדרגה שנייה. מעצרם של חלק מן הנסיכים בסוף השבוע באשמת שחיתות הוא ביטוי ברור לכך שבעיניו הם אינם נאמנים לו.
יתרה מכך, כל מי שיקרא עכשיו תיגר על מהלכיו של יורש העצר יוקע כבוגד משום שהוא יוצא נגד האינטרס הלאומי של ערב הסעודית. אותו אינטרס לאומי מוכתב בקביעות על ידי האינטרס המשפחתי של הישרדות והצגת איומים חיצוניים – מדומים או אמיתיים – על יציבות הממלכה (והמשפחה). וזהו המצב כעת. ריאד רואה איום של ממש בהשפעה האיראנית, לא רק על מדינות המפרץ אלא גם על המפה הפוליטית במזרח התיכון. בראייתו של יורש העצר, ברית עם השבטים החזקים הכרחית, שכן שקט בבית יאפשר התמודדות טובה יותר עם אויב חיצוני. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא למנות אדם שהשבטים מכירים אישית. ראשיהם יגלו נאמנות לאלמקרן, והאחרון, שחייב את מינויו ליורש העצר, יישאר נאמן לענף השולט של המשפחה.
כך בונים זהות קולקטיבית שבסיסה הוא משפחתי־שבטי. ראוי לשים לב כי בעת הזו שאר אזרחי סעודיה (רוב שיעי גדול במזרח המדינה ותושבי חבל החיג'אז במערבה) אינם חלק ממערכת הבריתות שרוקם מוחמד בן סלמאן. כשזה יקרה, אפשר שתהא זו תחילתה של בניית זהות לאומית משותפת לכל האזרחים. אך ספק אם מוחמד בן סלמאן יפנה לאוכלוסיות המיעוטים מהטעם הפשוט שהוא חש חזק דיו לנהל את ענייני הממלכה. גם התפיסה הדתית הווהאבית השולטת בממלכה, שרואה בשיעים כופרים, לא תתיר ויתורים פוליטיים וחברתיים כדי לייצר בסיס ללאומיות משותפת. כל זה מוביל למסקנה שסעודיה תחת מוחמד בן סלמאן תמשיך להתבסס על נאמנות שבסיסה הוא משפחתי־שבטי.
הכותב הוא מרצה במחלקה למזרח תיכון ולמדע המדינה באוניברסיטת אריאל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו