הקרבות שפרצו בגולן הסורי סביב הכפר הדרוזי חאדר אינם מבשרים על התלקחות רבתי בגבול הצפון, וגם לא על מפנה במלחמה בסוריה לטובת המורדים. נהפוך הוא, ככל הנראה מדובר דווקא במערכה האחרונה במלחמה במדינה השכנה, שעניינה ניסיון של הצדדים לשרטט את הגבולות ולעצב את פניו של אזור הגבול החיוני כל כך בעבורה של ישראל.
בסוריה עצמה מתקרבת מלחמת האזרחים לסיומה. בכל יום נוחל צבאו של בשאר אל־אסד הישג נוסף במלחמתו במורדים, ורק בסוף השבוע שעבר עלה בידיו להשלים את כיבוש דיר א־זור, העיר הגדולה במזרח המדינה, ובכך להשיב לאזור זה, שנשלט עד לאחרונה בידי דאעש, את ריבונותה של המדינה הסורית.
קשה להאמין שאך לפני שנה הכריז אחד מבכירי מערכת הביטחון בישראל כי בשאר מקבל משכורת של נשיא אבל שולט בפועל על פחות מרבע מסוריה. כיום כבר שולט בשאר, גם אם לא שליטה מלאה ואפקטיבית, על קרוב ל־90 אחוזים משטחה של סוריה, וידן של מוסקבה ושל טהרן עוד נטויה.
בעובדה שבמלחמה בסוריה נפלה כנראה הכרעה מכיר אפילו הממשל האמריקני, ששיגר לאחרונה את אחד מבכיריו לשיחות בדמשק כדי לבדוק את האפשרות לחידוש הקשר בינה לבין ווושינגטון. אחרי הכל, חידלונה המתמשך של ארה"ב, תחת ממשל אובאמה וגם תחת ממשלו של טראמפ, הוא שהעניק את הניצחון לבשאר ולפטרוניו.
רק בחזית עם ישראל נמשכים קרבות עזים בין המורדים לבין כוחותיו של המשטר הסורי, ולהקשרנו - גם האוכלוסייה הדרוזית בגולן הסורי התומכת בבשאר. הסיבה שהמשטר הסורי עדיין לא השתלט על אזור זה נעוצה כנראה בקרבתו לקו הגבול ובחשש הסורי פן ישראל תגיב ותפגע בכוחות שאותם הוא עשוי לשלוח כדי להשתלט על מרחב זה, מן הסתם לוחמים שיעים או אנשי חיזבאללה.
לאורך שנות המלחמה בסוריה נמנעה ישראל מלכונן רצועת ביטחון בגולן הסורי, כפי שעשתה בשעתו בלבנון. אבל בירושלים לא הסתירו את דבר הסיוע לאוכלוסייה המקומית מן העבר השני של הגבול, ואף התגאו לא פעם בהשפעה שיש לישראל על קבוצות המורדים הפועלות במרחב זה. אלא שמחנה המורדים אינו עשוי מקשה אחת, וישראל נאלצה להשלים עם העובדה שכלולה בו גם חזית א־נוסרה, הנמנעת מכל קשר עם ישראל אבל בעקיפין נהנית מהחסות שמעניקה ישראל למורדים.
הקרבות שהתלקחו בגולן הסורי נעוצים בניסיונם של הצדדים הלוחמים להרחיב את השטח שבשליטתם לקראת האפשרות שגם באזור זה, כמו בחלקים אחרים של סוריה, יכפו האמריקנים והרוסים, לא בהכרח על דעת ישראל ובהסכמתה, הפסקת אש ובעקבותיה הליך של הסדרה בין המשטר הסורי למורדים בו. מכיוון שהדרוזים בגולן הם צד למלחמה, בצידו של המשטר הסורי, הגיעה האש גם לכפריהם.
הדרוזים בסוריה תומכים כידוע בבשאר, הגם שלא בהתלהבות יתרה. הם נמנעו מלהתגייס בהמוניהם למיליציות של המשטר והסתפקו בהגנה על מרחבי המחיה שלהם. גורלם של כמה כפרים דרוזיים בצפון סוריה שנפלו לידי המורדים לא שפר עליהם. כמה מתושביהם נרצחו, ועל האחרים נכפה להפוך למוסלמים סונים.
המשבר בסוף השבוע בגולן הוכל כנראה, והמצב חזר לקדמותו עד להתלקחות המקומית הבאה ביוזמה של המשטר הסורי או של אויביו. אבל השאלה הגדולה היא עתידו של מרחב זה. ניסיון העבר בלבנון מלמד כי עם סיומה של הלחימה מבקשת האוכלוסייה המקומית, זו שהסתייעה בישראל, "לשוב הביתה", שהרי בקשר עם השלטון ועם מוסדות המדינה טמונים האינטרסים ארוכי הטווח שלה. מכאן ברור האתגר שניצב בפניה של ישראל - לשמור מכל משמר על ברית הדמים עם האוכלוסייה הדרוזית בישראל, החרדה לגורל אחיה בצד הסורי של הגבול, ובה בעת להבטיח כי השקט במרחב הגבול הישראלי־סורי ימשיך להישמר גם בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו