לפני כמה ימים פורסמה באחד מהעיתונים היומיים מודעה גדולה הקוראת להשתתפות בעצרת לזכרו של יצחק רבין ז"ל. למקרא הידיעה גברה אצלי התחושה כי שוב מבקשים החתומים עליה, אלו המכונסים תחת הכותרת "המחנה הדמוקרטי", להדיר רבים שאולי שוקלים להגיע לעצרת בכיכר.
22 שנים חלפו מאז הרצח המתועב, ודומה כי נוכחות אוהדיו של רבין, שאינם משתייכים למחנהו הפוליטי, בכיכר במעמד הזיכרון, לא כל כך רצויה. הרי גם אנשי ימין, ובהם חובשי הכיפות הסרוגות, יכולים להזדהות עם מילות הסיסמה הנדפסת בראש המודעה - "כן לשלום לא לאלימות", למרות אימוצה כאחת מסיסמאות הבית של מחנה השמאל. אבל איש ימין שיקרא את המודעה יתקשה להגיע לעצרת, שתעמוד גם בסימן הקריאה האחרת המופיעה בה - הקריאה להחלפת ממשלת הימין. וכך, עוד בטרם נקבע מועד לבחירות הבאות, כבר תעמוד העצרת בסימן תעמולה.
אבל יש גם צד שני. לא רק "המחנה הדמוקרטי" יקבע את תוכני העצרת. מי שבעיקר יקבע וישפיע על התכנים יהיה אלוף (מיל') אמנון רשף, המייסד והעומד בראש הקבוצה "מפקדים למען ביטחון ישראל". רשף החליט לעקר את העצרת מתכנים פוליטיים מובהקים, ובייחוד מאמירות שמאל המוצמדות תדיר לרצח. לכן אמירות כמו "שלום" ו"הסתה" ועוד ייעלמו או יועלמו. במקומן תובלט נימה אחרת - "כולנו עם אחד" או "ישראל מקדמת את המשותף על המפריד". וכן, ח"כים מכהנים לא יהיו בין הנואמים, אלא רק ח"כים לשעבר.
כוונת רשף ודן אלון, מנכ"ל "מפקדים למען ביטחון ישראל", בהתוויה המובהקת של תכנים "מאחדים", היא לגרום לכך שגם אנשי ימין יגיעו לכיכר, ואולי, בעתיד, אפילו יצביעו בעת בחירות למפלגת העבודה, למשל. ואם דברי הנואמים בעצרת יהיו בעלי אופי "מאחד", הרי פעילי "המחנה הדמוקרטי" לעומתם יניפו, מקרב המתכנסים למרגלות דוכן הנואמים, את הכרזות המבליטות דווקא את היעד להחלפת השלטון, את אמירות "ההסתה" ודומיהן.
כלומר, פעילי "המחנה הדמוקרטי" לא מוותרים כלל וכלל על הנימה הפוליטית, הכובשת תמיד את המיקרופונים במעמד הזיכרון השנתי לרצח. נהפוך הוא: פעילים אלה "אינם מתייפייפים", ומכאן קריאותיהם "להחליף את השלטון", וזאת דווקא במעמד זיכרון הרצח. זו המציאות המתגבשת: נואמים "מאחדים" לעומת כרזות וסיסמאות השמאל.
לטעמי, הזיווג בין עצרת הזיכרון לבין בחירות הוא צורם, מחוספס ואינו ראוי במעמד כזה. ארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל" מבקש כי עצרת הזיכרון תהיה למעמד "מאחד". זו גם תהיה, מן הסתם, רוח דבריהם של הנואמים. אנשי "המחנה הדמוקרטי" יעמדו על רגליהם בכיכר. התוצאה הצפויה: זיכרון הרצח לא יאחד את הזוכרים. אבל זכרו של רבין ז"ל רק יינזק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו