מה משותף לפיזיקה ולספרות? למתמטיקה ולאמנות? לכימיה ולפסיכולוגיה? לכאורה כלום. ואף על פי כן, כל תחומי הדעת האלו שוכנים תחת קורת גג אחת ולא במקרה. לכולם יש בסיס משותף - הרצון לדעת. ״כל בני האדם שואפים מטבעם אל הדעת״, קבע אריסטו. הפילוסופים הקדומים ייסדו הן את מדעי הרוח והן את מדעי הטבע, השוכנים עד ימינו זה לצד זה באוניברסיטה - המקום שבו אפשר ללמוד הכל. למרות השינויים המהותיים שחלו מאז בשני התחומים, מתברר שהמוטיבציה של הסטודנט לפילוסופיה ושל הדוקטורנטית לביולוגיה היא עדיין אותה מוטיבציה. עדיין מפעמת בנו אותה תשוקה אנושית להבין את גוף האדם ואת נפשו, את חידת היקום ואת משמעות הקיום.
רגע לפני היציאה לעולם האמיתי והקריירה, הלימודים הגבוהים מציעים לכם ידע, והידע הזה מהותי לכל ההתחלות שמחכות ממש מעבר לפינה. הוא הכרחי לכם כאזרחים במדינה שבה אתם חיים, והוא מהותי לכם כיחידים המבקשים להגשים את יכולותיהם האישיות. רובכם אמנם שירתּם כבר לא מעט את המדינה, אך כדי שתוכלו לקבל אחריות חברתית ופוליטית, אתם צריכים להבין את המסורות שעליהן המדינה היהודית־דמוקרטית נשענת; וכדי שתוכלו לממש את היכולות והכישרונות הייחודיים שלכם, אתם צריכים להתמחות בתחום דעת מסוים. ישראל מכירה בכך, לכן הלימודים אצלנו נגישים כמעט לכולם מבחינה כלכלית. המצב אינו מושלם, אמנם, בעיקר בגזרת המכללות, אבל עדיין טוב לאין ערוך מבארה״ב, שם מעטים יכולים להרשות לעצמם ללמוד במוסדות איכותיים.
כל ידע הוא גם בסיס להבנה עצמית. מפני שהבנה עצמית כרוכה בהכרת האחר, זה שאינו כמותכם, בין שהוא אדם, ספר, חוק פיזיקלי, צמח, רעיון פוליטי או תיאוריה מדעית. ״אם איננו יודעים את שפתם של אנשים, איננו יודעים את מחשבותיהם, רגשותיהם ואופיים. ואם לא נרכוש ידע על אודות אנשים שאינם אנחנו, נצא מהעולם וחצי תבונתנו בידנו,״ הבהיר הפילוסוף ג׳ון סטיוארט מיל לסטודנטים שלו בהרצאה שנשא בשנת 1867. דווקא השונה מציע לכם את ההזדמנות הטובה ביותר ללמידה ולהתפתחות. אם תקשיבו רק למי שאומר את מה שאתם יודעים, אם תשוחחו רק עם מי שמסכים איתכם, אם תבחרו מרצים רק לפי השקפת עולמם, אתם עלולים לסיים את שנות הלימודים ולתהות מדוע בכלל השקעתם בזה זמן.
האוניברסיטאות הישראליות פותחות היום את שעריהן. אל תפספסו את ההזדמנות. הבחירה שלכם להירשם ללימודים היא רק תחילת הדרך. 2,500 שנה לאחר אריסטו ו־150 שנה מאז נאומו של מיל, הדברים שלהם נותרו נכונים היום בישראל לא פחות משהיו ביוון ובסקוטלנד. הבועה האקדמית היא שלב התפתחותי ייחודי, הזדמנות שלרובכם לא תיקרה שוב. עד היום למדתם ושירתּם עם הדומים לכם. לאחר הלימודים תפעלו בתחום מסוים עם אנשים שמבינים ומתעניינים באותו התחום. אבל באוניברסיטה תפגשו מרצים, סטודנטים, ידיעות ורעיונות, שרבים מהם שונים מכם. אל תחמיצו את ההזדמנות ללמוד דרכי חיים אחרות; אל תוותרו על האפשרות להביט בעולם בעיניים פקוחות; אל תיתנו לתשוקת הדעת הטבעית להיקבר תחת הקיבעון המחשבתי.
הכותב הוא המנהל החינוכי של המרכז האקדמי שלם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו