גבאי לא עושה חשבון למפלגתו | ישראל היום
שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

גבאי לא עושה חשבון למפלגתו

מפלגת העבודה ואחותה התאומה, המחנה הציוני, בחרו יו"ר, מנהיג, מעט משונה. אבי גבאי איננו בן דמותו של כל מנהיג פוליטי פעיל בישראל כיום: הוא אינו "חיקוי" או "תעתיק" של מי מהבולטים אשר בגלריית האישים הפוליטיים אצלנו. הוא כה שונה, עד כי יש המפקפקים בסיכוייו לרשת את בנימין נתניהו ולחולל מהפך בבחירות הבאות. ובעיניי, הוא כה שונה, כה "אחר", עד כדי הטלת ספק כי לא יהיה, ואולי כבר איננו, מקובל על אלה שאמורים להיות 
מסייעיו, תומכיו הנאמנים ביותר, הלוא הם חברי סיעת המחנה הציוני. 

הדברים הבאים נכתבים על סמך היכרות קלושה עם גבאי, מתוך ניסיון לפענח את כוונותיו על סמך דברים שהוא משמיע בחוגים שונים (גילוי נאות וראוי: הח"מ איננו ממצביעי מפלגתו). ייתכן שהאמירה החשובה ביותר שיצאה מפיו של גבאי מהווה במובן מסוים מפתח לפענוחו כאיש פוליטי. הכוונה היא לאמירתו בראיון לערוץ 2 כי לעת שלום אין לפנות יישובים מיהודה ושומרון. באמירה זו, שחוללה סערה רבתי, כאילו הלם גבאי בפטיש רטורי שמשקלו 5 ק"ג, על ראשי שפע הפרשנים והמנחים וכותבי מאמרי הדעה שהצליחו להחדיר לראשי האזרחים בישראל כי התנאי להסכם שלום הוא נכונות לעקירת יישובים. כלומר, אין כל סיכוי לשלום ישראלי־פלשתיני אם המתיישבים היהודים ביו"ש, לאלפיהם ואולי אף למאות אלפיהם, לא ייעקרו מבתיהם. וגבאי, אולי לתומו, אך בהגיונו הבריא לטעמנו, תמה מדוע בעת שלום יש להמיט עקירת אוכלוסיות.

גבאי מנפץ מוסכמה זאת. לא אחת אומר יו"ר מפלגת העבודה לתומו כי איננו "איש פוליטי". אכן, אמת דיבר: אילו שיחק שנים ארוכות במגרש הפוליטי, אילו שם נשחקה אישיותו והתנסתה בתרגילים הפוליטיים המכוערים בכנסת, למשל, ספק אם כמנהיג של מפלגת העבודה היה אומר מה שאמר על סוגיית יהודה ושומרון. אילו השתפשף מעט יותר בזירה של הפוליטיקאים, אין ספק כי היה רק מתפתל, כנהוג, או מסתגל לאופייה הסיסמתי של המוסכמה, ומתנסח בשגרת המילים השחוקה "שלום מחייב פינוי".

אין לי ספק כי גבאי, באמירתו זו, הזיק לעצמו בקרב הח"כים של סיעתו. ראשונת המסתייגים מדבריו היתה ח"כ ציפי לבני, אבל נראה כי תחושת הלם, עם קורט של אלם, אחז ברבים מחברי הסיעה. ואולי כבר החלו להשחיז את הסכינים לקראת עריפת ראשו הפוליטי של המנהיג שזה עתה נבחר, כנהוג במחנה זה. ראוי לעקוב אחר המשך התבטאויותיו של אבי גבאי. מי יודע, אולי בניסוחיו בימים הבאים אף יצליח להתחבב, אפילו על מרבית חברי סיעתו. אם 
יצליח, יבינו חברי המחנה הציוני כי אכן בחרו במנהיג מדגם כה שונה. ועוד מילה או שתיים - נתניהו, מאחוריך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר