חברת נגב קרמיקה נוסדה בשנות ה־60 וידעה ימים יפים. כיום היא מעסיקה 750 עובדים בכל רחבי הארץ, ש־138 מהם מועסקים במפעל שלה בירוחם, שתוצרתו מהווה כיום רק 15% מסך מכירותיה, שעיקרן הוא יבוא.
כך, למשל, החברה היא היבואנית הרשמית של המותג GROHE, אך בשנים האחרונות, כשהיתה בבעלות "אפריקה ישראל", היא צברה חובות של 260 מיליון שקלים. בחודש אפריל השנה היא נמכרה לאיש העסקים יריב לרנר, שחבר עם "קרן ויולה". החוב שלה על סך 260 מיליון שקל מוחזר על ידי "ויולה קרדיט", ונוסף על כך הוזרמו לקופתה 75 מיליון שקלים. הקרן מינתה את יריב לרנר ליו"ר פעיל של החברה. לרנר שימש בעבר מנכ"ל נטלי.
למנכ"ל החברה מונה אורי גלבוע, שבעבר כיהן מנכ"ל חנויות הדיוטי פרי ג'ימס ריצ'רדסון, וקודם לכן ניהל את יבואנית הרכב "מירה" - יבואנית וולבו, הונדה ויגואר. קרן ויולה היא קרן השקעות ישראלית, המנהלת נכסים בשווי 2.5 מיליארד דולר. מיקוד ההשקעות שלה הוא בטכנולוגיה. הקרן מושקעת בלא פחות מ־120 חברות טכנולוגיה, רבות מהן מוכרות מאוד, כמו איזי צ'יפ, איבורי ואי.סי.איי, כך שנגב קרמיקה היא לא עסק אופייני לה. אך כגוף בסדר גודל כזה שערך בדיקת נאותות על ידי משרד עו"ד ברנע ושות', יהיה מוזר לטעון שמשהו מהותי השתנה במהלך חצי השנה האחרונה. ערב הודעת הקרן על רכישת נגב קרמיקה, בחודש אפריל, הקרן פרסמה הודעה שבה היא צופה שיקום מהיר ומאמינה בחברה ובעובדיה.
בהודעת הפיטורים שכתב מנכ"ל החברה הוא דיבר על "הפסדים של 2 מיליון שקלים בחודש, בהשוואה למחירי היבוא". מכיוון שלא מדובר בחברה ציבורית, הנתונים הכספיים שלה אינם נגישים, אך הניסוח הזה נשמע כמו "העסק לא כדאי", אך לא בהכרח "עסק מפסיד". המשקיעים של ויולה מצפים להחזר כמקובל בענפי הטכנולוגיה, ואולי כאן טמונה הבעיה. עם זאת, התגובה ההיסטרית לאפשרות סגירת מפעל של 138 עובדים - תמוהה.
העובדה שבלתי אפשרי לסגור מפעל בפריפריה לא בהכרח תועיל לה. גם בחיפה כימיקלים בית המשפט כופה על הבעלים להעסיק עובדים שלא נותרה בעבורם עבודה. המשמעות הכספית של העסקת עשרות עובדים ללא תפוקה מצידם היא קנס כבד, שעלול להרתיע יזמים מהקמת עסקים בפריפריה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו