החוב הציבורי יורד, אך החוב למשקי הבית עולה בהתמדה - לא רק החוב למשכנתאות.
בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה חדה בצריכה הפרטית בארץ, בשיעור של 4.6%. לשם השוואה, בארבע השנים האחרונות נרשמה עלייה בצריכה הפרטית בשיעור של 4.8% במצטבר ואילו ב־8 השנים האחרונות נרשמה עלייה מצטברת בצריכה הפרטית בשיעור של 5.1%; מה שמראה שעיקר הזינוק בצריכה הפרטית נרשם בשנתיים האחרונות. באופן דומה, האשראי למשקי הבית זינק בשנתיים האחרונות בשיעור של 6.1% ואילו ב־4 השנים האחרונות נרשמה עלייה של 6.3% וב־8 השנים האחרונות במצטבר נרשמה עלייה של 7% בשיעור האשראי למשקי הבית. שוב, הזינוק באשראי נרשם בעיקר בשנתיים האחרונות.
אולם גם הזינוק בשיעור הצמיחה הנומינלית נרשם בעיקר בשנתיים האחרונות - 5.1% ובמצטבר ב־4 השנים האחרונות נרשמה עלייה של 5.2% נומינלית וב־8 השנים האחרונות נרשמה עלייה מצטברת בצמיחה הנומינלית בשיעור של 5.9%. אך, כאמור, התחזקות השקל והשיפור בתנאי הסחר אפשרו העלאה ברמת החיים מעבר לשיעור הצמיחה הריאלית.
בשנים האחרונות נרשמה במקביל ירידה חדה בחוב הציבורי שצנח מ־75% מהתוצר ב־2009 לשיעור של 62.5% מהתוצר בלבד - נמוך גם בהשוואה בינלאומית.
מבין כל הנתונים האלה כלכלנים בעולם מזהירים בעיקר מהגידול המהיר ברמת החוב של משקי הבית. מניתוח משברים כלכליים בעולם עולה שהחוב למשקי בית מנבא באופן מדויק יותר משברי אשראי, מאשר החוב הציבורי. מנתוני בנק ישראל עולה שבשנת 2016 עמד החוב של משקי הבית על כ־42% מהתוצר. מאז הוא עוד גדל. האשראי למשקי בית מתחלק לאשראי למשכנתאות ואשראי אחר - רכב, אשראי בעו"ש והלוואות. באמצע השנה הציגו בנק ישראל והאוצר נתונים שלפיהם בהשוואה בינלאומית ישראל אינה נמצאת במקום נמוך בחוב משקי הבית. אולם אם מנטרלים את החוב למשכנתאות, מגלים שהגידול באשראי שאינו למשכנתאות גדל בקצב מדאיג ומתמשך והוא גבוה גם בהשוואה בינלאומית. הבעיה בחוב זה היא שהוא מגיב למצב המשק בטווח הקצר. הלוואות אלה מועמדות לטווחים קצרים, ויש סכנה שמחזורן יהיה בריבית גבוהה יותר באופן שיגדיל מאוד את הסיכון של החוב לבנקים ולמקורות חוץ־בנקאיים.
יצוין שבמסגרת התוכנית "מחיר למשתכן" הממשלה מגדילה עוד את אשראי המשכנתאות. במקרים מסוימים ניתנת לזכאים הלוואה בשיעור של 90% מסכום הדירה, זאת למרות שבנק ישראל הקשיח את תנאי המשכנתאות, בדיוק מסיבה זו - הקטנת הסיכון שבאשראי למשקי הבית.
