יום הסרת המסיכות | ישראל היום

יום הסרת המסיכות

חז"ל שמו לב לדמיון המילולי בין כיפורים לפורים. כיפורים, הם אמרו, זה כמו פורים, כפורים. אך לא רק הצליל הדומה מחבר בין שני המועדים, אלא גם הסרת מסיכות הצביעות שאנו מסירים מעל פנינו, אחרי שהתחבאנו מאחוריהן במשך כל השנה. ביום הכיפורים אנו עושים זאת כדי לפתוח דף חדש, נקי. בפורים אנו משתדלים להפוך למי שבאמת היינו רוצים להיות. 

אבל השבוע, עוד לפני שנכנס יום הכיפורים, הצביעות המשיכה להסתובב חופשי. זה קרה בזמן שהממונים על איך נכון לחשוב לעגו לנשיא טראמפ, שדיבר על מדינה מומצאת בשם נאמביה, בה בעת שנאלמו עת מחמוד עבאס, יקירם, טען שידרוש להכיר ב"גבולותיה ההיסטוריים" של פלשתין. אגב, כמובן לא תופתעו לשמוע שהצבועים, שמפללים לעצמאותה של הבדיה הפלשתינית, המשיכו לשתוק כשאותו עבאס סירב לגנות את הרצח המשולש בהר אדר. אבל זה כבר אזור אחר במדינת הצבועים.

 

טרמינולוגיה מדכאת

ואם כבר בהורדת מסיכות עסקינן, זה הזמן ללכת להפגנת הנכים. ללכת, לא לנסוע, כי הם חסמו את הכבישים. אני יודע, זה לא פופולרי לכתוב זאת, אבל כנכה עם יותר מ־100 אחוזי נכות, מותר לי. הדבר שהכי צרם לי באוזניים הם דוברי המפגינים, שהתייחסו אל הנכים כאל חלק מ"השכבות המוחלשות". שברתי את הראש, ולא הצלחתי לגלות מי החליש אותי. עוד דבר שניסיתי להבין הוא מתי הפכו "השכבות החלשות" ל"שכבות מוחלשות"?

ובכן, הטרמינולוגיה השתנתה יחד עם השלטון. כל עוד "העבודה" שלטה כאן, דיברו על "שכבות חלשות", ורק אחרי שהימין החל להתבסס בשלטון, החברים מהצד שאחראי ללמד אותנו איך לחשוב החל לדחוף את המושג "השכבות המוחלשות", כאילו קיימת מדיניות ממשלתית, זדונית ומרושעת שמטרתה להחלישנו.

עכשיו בואו ננסה להבין: כשאומרים "שכבות מוחלשות" בהקשר למחאת הנכים, האם פירוש הדבר הוא שיש מאמץ ממשלתי להפוך אנשים בריאים לנכים? האם באמת אחד ממשרדי הממשלה מתכנס מדי שבוע ודן ומחליט את מי להפוך לחלש או לנכה? ובכן, התשובה היא כמובן לא, וכדאי שמישהו יעצור את הניסיון הפטרוני להכתיב לנו חשיבה באמצעות טרמינולוגיה מדכאת, כי אין דבר כזה "שכבות מוחלשות", אלא רק "שכבות חלשות". בדיוק כמו הניסיון לספר לנו ששכם ורמאללה הן חלק מ"הגדה המערבית" - היי, מישהו מכיר את הנהר שרמאללה נמצאת על גדתו? 

הניסיונות לעצב מציאות באמצעות מילים הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה היהודית. במקרה, זה גם מחבר אותנו להיסטוריה המפוארת של ממלכת טרנסילבניה, כיום חלק בלתי נפרד מהממלכה הרומנית, ואל הנאור שבשליטים, ולאד צפש השלישי, "המשפד", המוכר יותר בכינויו דרקולה. 

ובכן, לפני אחד הקרבות הגדולים שניהל דרקולה נגד הטורקים, הוא דרש להביא אל ארמונו, שניצב עד היום בראש הר סמוך לבראשוב, את נציגי המיעוטים בממלכה, כדי לוודא שבמהלך המלחמה לא תהיה לו חזית נוספת בבית. גם ראשי הקהילה היהודית הוזמנו, ושלושת נציגיה הוצעדו אל דרקולה בידי ראש המשטרה החשאית מתיאוס שטיינר. 

דרקולה שאג לעברם: "אילו צרות אתם מתכננים לעשות לי בזמן המלחמה?" 

ראש הקהילה היהודית, הרב שמואל, ענה: "מה פתאום צרות? בעוד יומיים יום הכיפורים ואנחנו מבטיחים להתפלל לניצחונך". 

אמר דרקולה: "ולמה עוד תתפללו?"

אמר הרב: "כרגיל, לחזור לארץ ישראל שממנה הוגלינו". 

שאל דרקולה: "מתי הוגליתם משם?"

ענה הרב: "לפני 1,400 שנים".

שאל דרקולה: "ומאז אתם לא מפסיקים להתפלל לחזור לשם?" 

ענה שמואל: "שלוש פעמים ביום". 

אמר דרקולה: "אז עשו לי טובה והתפללו לניצחון טורקי, גם כן שלוש פעמים ביום". 

 

פרצופים לבחירה. פרסומת לאלכוהוליסטים אנונימיים, ברזיל

 

על קורבנות וצביעות

ועוד משהו על הסרת מסיכות וצביעות: ובכן, אני צמחוני מגיל 4, ומעולם לא עשיתי טקס כפרות עם תרנגול. אבל כשאני רואה את מגלגלי העיניים שמזדעזעים עד עומק נשמתם הענוגה מטקס הכפרות, יומיים אחרי שאיחלו בפטרונות אופיינית חג שמח לרגל חג הקורבן המוסלמי, שבו נטבחו הרבה יותר בעלי חיים, ודוק של הערצה נח על עיניהם למראה הכבשים על האש - אני מתחיל לפהק: נו, צד שמאל של המפה, כל כך צפוי.

אבל אם כבר עוסקים בחטאים שצריך לכפר עליהם, אין רגע מתאים יותר לדפדף בכרך השלישי והפופולרי של כתבי רבי אלתר דרויאנוב, עד לסעיף 1736, שם נמצא הסיפור הבא: ראו ליהודי אחד שהוא אוכל מאכלות אסורות. אמרו לו: "כיצד אדם מישראל מפטם כרסו באיסור?" 

החזיר העבריין: "חס ושלום שלהנאתי אני אוכל. זו נקמה בגויים, משום שבעיניי ראיתי גוי אוכל פשטידה של שבת". 

 

אין סיבה לדאגה

אני שומע שפרשנים אצלנו מודאגים מעליית מפלגת הימין הקיצוני בגרמניה‫, סביר להניח כי היא נגסה מעט בכוחו של השמאל האירופי, שמאוד "אוהב" אותנו‫.‬ 

בכל מקרה, הדאגנים הישראלים יכולים להסיר את האבן הלוחצת מעל לליבם‫:‬ המצע של הימין הקיצוני בגרמניה לא כולל, בשום דרך, דרישה לעליית מחירי המילקי.‬ 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר