בשנה שחלפה היו לישראל הרבה הצלחות - אבל גם מפלות. שלטון אובאמה העוין למחצה לישראל התחלף בשלטון טראמפ, אבל במחיר כבד: החלטת האו״ם 2334 שקבעה שהגדה המערבית, מזרח ירושלים ואיתה העיר העתיקה, לרבות הכותל, הם התנחלויות בלתי חוקיות. הסכם הגרעין האיראני, שאותו כינה טראמפ באו״ם ״מבוכה לארה״ב״, מהווה גם הוא מפלה מדינית וביטחונית קשה לישראל.
למזלנו, עידן אובאמה חלף. במשך שמונה שנים התמודדה ישראל עם הנשיא ה־44 פחות או יותר בהצלחה. בזכות קשר חזק עם מחוקקים אמריקנים והקהיליה היהודית באמריקה, אשר שימשו מנוף לחצים נגד הנשיא אובאמה חסר הסימפתיה כלפינו, ובד בבד קו מדיניות ברור של הממשלה בירושלים, הצליחה ישראל לנווט בבטחה בים סוער. הסכם הגרעין שעליו חתם אובאמה היה יכול להיות גרוע בהרבה, ומדיניותו נגד ישראל בכלל וההתנחלויות בפרט היתה יכולה להיות הרסניות יותר. בזכות מנופי לחץ אלו נאלץ אובאמה לוותר על דרישתו ב־2010 להאריך את הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, ואף לסגת מהכרזתו ב־2011 כי משא ומתן עם הפלשתינים חייב להתבסס על קווי 1967.
עם זאת, אסור לישראל לראות באובאמה מנהיג אמריקני אנטי־ישראלי שנבחר באופן חד־פעמי. אובאמה בילה את רוב ימיו באוניברסיטאות בארה״ב והוא תוצר של מסע ההסתה והדה־לגיטימציה הפלשתיני או כישלון ההסברה הישראלית. כבוגר אחת האוניברסיטאות הללו ופעיל איפא"ק והסברה שנלחם בתנועות ה־BDS, אני יכול להגיד בוודאות שגרועים מאובאמה שואפים לתפקידי מפתח בשלטון האמריקני. סטודנטים אמריקנים, כמו בשאר העולם, עוברים שטיפות מוח בקמפוסים ממש מתחת לאפנו, ולצערנו נחשפים לקונפליקט דרך הנרטיב הפלשתיני של כובש וקורבן.
עובדה זאת מדירה שינה מעיניי. האיום הקיומי על עתיד ישראל אינו צבאי. לחמאס ולחיזבאללה יש יכולת למרר את חיינו בפיגועים ובאזעקות צבע אדום, אבל לא להשמיד את מדינת ישראל, ותוכנית הגרעין האיראנית לעת עתה בקיפאון (למרות ההסכם הגרוע). ובזמן שבזירה הצבאית אנו מנצחים, הסברתית אנו מפסידים.
הפלשתינים עושים עבודה מצוינת בעולם כדי להכתיב את הנרטיב שלהם ולערער על הלגיטימיות של מדינת ישראל ועל לגיטימיות העם היהודי להתיישב בארצו. הם מצליחים להשפיע על ראש עיר פה, ראש סטודנטים שם, בלי שאנו שמים לב. באופן אבסורדי, לפלשתינים חשוב יותר להשקיע מאמצים ומשאבים כדי להזיק ולהכפיש את מדינת ישראל מאשר לשפר את איכות חייהם.
בעולם גלובלי, שבו סחר והסכמים בינלאומיים הם מנוע לכלכלה פורחת, מסע הדה־לגיטימציה של הפלשתינים הוא האיום הקיומי האמיתי על עתיד ישראל וההתיישבות ביו״ש. תארו לעצמכם תרחיש שבו נשיא אמריקני תומך בתנועת ה־BDS - ההשלכות על ישראל וכלכלתה יהיו הרסניות.
ישראל חייבת להפנים שהסברה היא חזית חשובה יותר מהחזיתות הצבאיות. אובאמה והחלטת האו״ם 2334 הם תמרור אזהרה להסברה הישראלית. ראשית, עלינו למנוע מאנשי ממשל אמריקנים בעלי עמדות אנטי־ישראליות מלחזור לשלטון על ידי השקעה בהסברה איכותית. נוסף על כך, עלינו לטפח קשרים עם מעצמות ועם מדינות אחרות ולהביא להיפוך המגמה של ההצבעה האוטומטית נגד ישראל באו״ם.
לצערנו, מעטים נבחרי הציבור שיש להם הניסיון והיכולת הוורבלית לייצג את ישראל ולהילחם בדה־לגיטימציה. חשוב שהציבור הישראלי יבחר לא רק אנשי צבא ועורכי דין, אלא גם ח״כים בעלי ידע ויכולת להילחם בחזית ההסברתית.
זאב ז׳בוטינסקי, שבתקופתו המצב היה גרוע בהרבה, כתב: ״העולם מתחלק לשני סוגי עמים: אלה הרוצים לגרש את היהודים ואלה שאינם רוצים לקבלם״. מאז שכנענו רבים בזכותנו למדינה. אסור לנו להירדם בשמירה ולתת לפלשתינים להצליח לערער על זכותנו הלגיטימית למדינה יהודית.
הכותב הוא בוגר אונ' סטנפורד בארה״ב, לשעבר פעיל איפא"ק והסברה בקמפוס ונשיא קבוצות הסטודנטים של הלל וחב״ד
