כורדיסטן: רגע השיא במאבק העצמאות

56 שנים חלפו מאז נפתחה המערכה המתמשכת על עצמאות כורדיסטן בעיראק - מערכה שתגיע לשיאה היום, עם יציאתו של העם הכורדי למשאל עם גורלי על עתידו. כמו כל מהלך מדיני באזורנו, גם למשאל עם זה צפויות השלכות אזוריות נרחבות שעשויות להשפיע גם על ישראל. 

כאשר מנתחים את יחסי ישראל עם החבל הכורדי בעיראק (כורדיסטן הדרומית או ה־KRG), יש להבחין בין היחסים הגלויים לאלה הסמויים. ברמה הציבורית נדמה כי יחסים אלה כלל לא מתקיימים, אף על פי שגורמים רשמיים בישראל מכריזים מפעם לפעם על אהדתם לכורדים ועל תמיכתם במדינה כורדית - הצהרות שנתקלות בשתיקה מוחלטת מצידם של גורמים כורדיים רשמיים. במישור השני, מאחורי הקלעים, יש לא מעט פעילות בין ישראל לכורדים, הן ברמה הביטחונית, הן ברמה התרבותית והן ברמה הכלכלית, שבמסגרתה דווח כי ישראל קנתה נפט כורדי ובכך סייעה לכורדיסטן להתמודד עם המשבר הכלכלי החמור שפקד אותה בשנים האחרונות. 

לעת עתה ישראל היא מהיחידות שהצהירו בקול על ידי רבים מבכיריה, ובהם רה"מ נתניהו, על תמיכה בעצמאות כורדיסטן. רק לאחרונה הצהיר ראש הממשלה בפגישה עם חברי קונגרס אמריקנים על עמדתו הפרו־כורדית, באומרו כי הכורדים הם "אנשים אמיצים ופרו־מערביים שחולקים את הערכים שלנו". בכך, ולהבדיל ממדינות אחרות שאימצו עמדה אמביוולנטית בנושא, ישראל ממשיכה להציג עמדה איתנה שיש בה אולי גם להשפיע על תפיסת המהלך הזה בוושינגטון. 

הנהגת העם הכורדי מודעת היטב לכך שתמיכת העולם הכרחית לקיום מדינה כזו, ולכן היא שיגרה שליחים כדי לשכנע ראשי מדינות להכיר בעצמאות לכשתכריז על כך. ישראל, כך אפשר להניח במידה גדולה של ביטחון, תהיה אחת המדינות הראשונות שיכירו במדינה כורדית, כפי שעשתה כשהכירה בדרום סודאן ב־2011, יום אחד בלבד אחרי הכרזת עצמאותה. השוואה בין כורדיסטן לדרום סודאן מתבקשת בשל מגוון רחב של קווי דמיון בין שני המקרים, ולכן משאל העם יכול לשמש נייר לקמוס לבחינת הגישה של הקהילה הבינלאומית כלפי הכורדים, אם היא הוגנת וצודקת או שהיא סובלת מהטיות ומסטנדרטים כפולים.

כך או כך, לתוצאות משעל העם הכורדי תהיינה השלכות מרחיקות לכת על המזרח התיכון. המתנגדים למדינה כורדית מזהירים כי מהלך שכזה יביא לקטסטרופה שתגרור את הכורדים למלחמת אזרחים עם עיראק ותערער את יציבות האזור. מנגד, יש הטוענים כי כינונה של מדינת כורדיסטן יסייע דווקא לשמור על יציבות המזרח התיכון ויוביל לסיומו של מעגל דמים הנמשך בין ארביל לבגדד זה מאה שנים. יתר על כן, מדינה כורדית שהיא פרו־מערבית, סובלנית ודמוקרטית יותר משכנותיה ופחות נוטה לאסלאם הפוליטי, עשויה להיות גורם מייצב באזור, וזה בדיוק מה שמפחיד את המדינות השכנות.

עמידת ישראל והיהודים לצד השאיפות הכורדיות יסודה בזיקה ההיסטורית שהתקיימה בין יהודים לכורדים, בשיקולים גיאו־אסטרטגיים ובמניעים מוסריים־מצפוניים. אפשר להניח שגורמים אלו ימשיכו לשמש בסיס ליחסים, אם וכאשר תוקם מדינה. 

הכותבת היא חוקרת התחום הכורדי במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי שלם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו