גרמניה: השנאה והמהגרים במוקד

היום הולך העם הגרמני לקלפיות. הקנצלרית אנגלה מרקל תנסה להיבחר מחדש לקדנציה רביעית (מכהנת כקנצלרית גרמניה משנת 2005). מערכת הבחירות מלווה בחששות רבים משום שזו הפעם הראשונה, לאחר יותר מ־60 שנה, שמפלגת ימין קיצוני, ה־AfD, תשב בפרלמנט (ההערכה היא שתזכה ב־50 מושבים). הפחד מהישנותם של תהליכים היסטוריים עולה על פני השטח.

ב־1928 זכתה המפלגה הנאצית בחלק קטן מקולות הבוחרים. שנתיים אחר כך, ב־1930, בעקבות פרוץ המשבר הכלכלי הגדול בגרמניה, הפכה המפלגה הנאצית לסיעה השנייה בגודלה בפרלמנט הגרמני. ב־1933 עלתה המפלגה לשלטון.

בעיית המהגרים בגרמניה היא זרז לפעולתן של קבוצות קיצוניות. במהלך 2015 4.7 מיליון אנשים היגרו ממדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה לאירופה. מדובר בגל ההגירה הגדול ביותר מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה. גל המהגרים הנוכחי יצר משבר ומעורר מחלוקות, בין מדינות האיחוד האירופי ובתוך המדינות עצמן, הקשורות למדיניות ההגירה של הממשלות האירופיות. 

מרקל, שדוגלת במדיניות הדלת הפתוחה כלפי מהגרים, הסכימה לקלוט יותר ממיליון מהגרים. בגרמניה, שבה אוכלוסייה של 4.8 מיליון מוסלמים, קיימת מחלוקת ציבורית חריפה בין גרמנים הטוענים שהגירה היא איום תרבותי על מדינתם, לבין האחרים שטוענים שהסכנה היא בהסטת המוקד ממלחמה נגד טרור למלחמה נגד דת - האסלאם. 

את חוסר שביעות הרצון מקליטת המהגרים מביעים יחידים וקבוצות מסוימות דרך האינטרנט. גרמניה מתמודדת עם בעיה קשה של שיח שנאה ברשת. בעיני רבים, הטכנולוגיות החדשות מבשרות אוטופיה של דמוקרטיה וחופש כלכלי, אולם יש מי שרואים בהן את החולי של החברה. הצד האפל של הטכנולוגיות החדשות פורץ עכשיו במלוא עוזו. פייסבוק השיקה השנה אפליקציה חדשה שמטרתה להילחם בחדשות מזויפות. חברת התקשורת החברתית הגדולה סוגרת יותר ממיליון חשבונות בכל יום בשל בעיות של הונאה, אולם עדיין מתמודדת עם בעיה של אכיפה, והאתגר הגדול ביותר הוא הפיקוח על ארגוני טרור והסתה.

בגרמניה קיים חשש כבד מפני זיופים בבחירות על ידי שימוש בטכנולוגיות החדשות. ב־2015 קבוצה של האקרים רוסים, שבחרו לפגוע גם בבחירות בארה"ב ובצרפת, פרצו למערכת המחשבים של הפרלמנט בגרמניה כדי לאסוף מידע על מחוקקים ועל צוותיהם. קבוצות ימין קיצוניות מגרמניה ומחוצה לה בחרו למטרה נושאים מסוימים, באופן בולט, כגון משבר הפליטים, והן מנסות לזכות בתמיכה ולפגוע בקמפיין הבחירות הנוכחי.

עליית כוחו של הימין הקיצוני וסוגיית המהגרים אופייניות לעוד מדינות. בבחירות האחרונות בצרפת מנהיגת הימין הקיצוני, מרין לה פן, גרפה קולות רבים, בבריטניה קיים רצון למדיניות הגירה עצמאית וזו גם אחת הסיבות לבחירה לצאת מהאיחוד האירופי. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מפעיל יד קשה נגד מהגרים, וגם בישראל נדרשים לסוגיה זו חדשות לבקרים.

החודש התקיימה התכנסות גדולה של מפלגת AfD בעיר הלברה שבמזרח גרמניה. ג'ורן הוק, אחד המנהיגים המזוהים ביותר של המפלגה, פנה בקריאה ישירה למהגרים מאפריקה: "אין לכם עתיד ובית בגרמניה ובאירופה". הקהל הגדול שבא לשמוע אותו הגיב בהתלהבות.

סוכנויות המודיעין, ומספר גדול והולך של ארגונים אשר בודקים את אמיתות העובדות, חיפשו בקפידה באינטרנט סימנים לדיסאינפורמציה דיגיטלית שעלולה להשפיע על הבחירות. בכוונתה של גרמניה ליישם את חוקי שיח השנאה, שלפיהם יוטלו קנסות של עד 50 מיליון יורו על חברות תקשורת חברתית אם לא יסירו נאומי שנאה בתוך 24 שעות. פייסבוק הסירה תוכן גזעני ובלתי חוקי, כולל מחיקה של אלפי חשבונות מזויפים, ומעסיקה מאות פקחים שתפקידם למצוא הודעות פוגעניות ברשת. נדמה כי הביטחון בחסינותה של גרמניה מפני עליית הימין הקיצוני - מתחיל להתפורר.

הכותבת היא עמיתת מחקר במכון למחקר על שם הארי ס' טרומן למען קידום השלום של האוניברסיטה העברית בירושלים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו