משאל העם שיתקיים ב־25 בספטמבר לא יקים את המדינה הכורדית העצמאית, אך עשוי לייצר דינמיקה שתוביל לתהליך כזה, למורת רוחן של ארבע מדינות במזרח התיכון: טורקיה, סוריה, איראן ועיראק. כמעט כל הכורדים מבקשים לעצמם מדינה. הם זוכרים היטב את העימותים הקשים שסבל עמם במאה השנים האחרונות, שבמהלכן נוהל מאבקם: סדאם חוסיין השתמש בנשק כימי כנגדם והרג בהם אלפים, איראן הוציאה רבים מהם להורג, עימותים אלימים היו גם בסוריה והעימות הקשה ביותר התנהל כאשר רבבות כורדים נהרגו בעימותים עם השלטונות הטורקיים לדורותיהם.
יותר מ־30 מיליון כורדים (מוסלמים סונים ממוצא איראני, בעלי שפה ותרבות ייחודיים), היושבים על שטחים של כמעט 200 אלף קמ"ר בארבע המדינות, ציפו להקים את מדינתם עם פריחת רעיון ההגדרה העצמית בעקבות מלחמת העולם הראשונה, והפכו, במשך השנים, למיעוט הגדול בעולם שלא זכה להגדרה עצמית זו. הגורם העיקרי למניעת הקמת מדינה כורדית עצמאית היה הטורקים. ישראל, מאז הקמתה, קשרה קשרים הדוקים עם הכורדים במסגרת "ברית הפריפריה" שעיצב רה"מ הראשון, דוד בן־גוריון. ברור שמדובר בברית אינטרסים: ישראל היתה מבודדת בעולם הערבי ופגשה בגורם מוסלמי, לא ערבי, שחש גם הוא מבודד והיה מוכן לפעול לצידה. אין פלא שהמדינה היחידה התומכת בריש גלי בהקמת מדינה כורדית עצמאית בעיראק היא ישראל.
העולם חושש משרשרת פעולות שיזעזעו שוב את היציבות החלקית במזרח התיכון. העיראקים חוששים מקריעת חלק מן המדינה ומאובדן מקור נפט חשוב. טורקיה חוששת מכך שהכורדים בטורקיה יבקשו להצטרף לאחיהם בעיראק וידרשו שהמדינה הכורדית תגזול חלק מטורקיה. החשש באיראן דומה, וסוריה, המבינה כי שם תביעת הטורקים חזקה במיוחד לנוכח מלחמתם בדאעש, חוששת גם היא שהכורדים הסורים יבקשו להצטרף למדינה הכורדית וליטול לעצמם שטח מגבולותיה הרשמיים של סוריה.
הגורמים בעולם, אשר מבינים את הצדק שבתביעת הכורדים, מגמגמים. גרמניה מדברת על כך ש"צעדים כאלה לא עושים באופן חד־צדדי", ארה"ב, שמרגישה מחויבות לכורדים בעקבות המאמץ הגדול שעשו מול המדינה האסלאמית, אינה חשה בנוח לתמוך במהלך ספרטיסטי של "כורדקזיט" (על משקל הברקזיט הבריטי מן האיחוד האירופי), והיא מתחמקת מאמירה אמיצה באמצעות פניית מחלקת המדינה לברזאני לדחות את ההכרעה ל"מועד נוח יותר". אבל קשה להאמין כי מועד מתאים כזה יימצא בעתיד הנראה לעין. התמיכה הישראלית חשובה לכורדים, וטוב שהיא ניתנת. זהו אינטרס מדיני מובהק של ישראל, אך יש כאן גם חוב מוסרי לידידים הראויים למימוש הגדרתם העצמית לא פחות מאחרים, ואולי יותר מהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו