1.אחרי פגרת הנבחרת, שהמחישה את ההתרחקות של הכדורגל הישראלי מאירופה, הליגה חזרה והמחזור נפתח עם הקבוצה הכי אירופית בישראל - מכבי ת"א. אירופית מבחינת התקציב, הצוות, סגל השחקנים והתנאים, אבל כזאת שראתה כבר שנתיים ברציפות את הגב של הפועל ב"ש.
תואר אחד כבר יש למכבי העונה - אלופת חלון ההעברות. קשה היה לעקוב אחרי סוללת השחקנים שנחתה בשבועות האחרונים בקריית שלום, אבל אחרי שתי עונות ללא אליפות, הצהובים נמצאים בלחץ אטומי וזה ניכר בהחתמות חסרות התקדים שקשה להבין את המחשבה מאחוריהן. כמה שחקני קישור והתקפה צריכה קבוצה? הסגל הנוכחי שלה מספיק לשתי קבוצות לפחות.
עצוב מאוד שכתוצאה מהרכישות חסרות הרסן שחקני בית מוצאים את עצמם בחוץ. אין שום סיבה ששחקנים כמו אליאל פרץ, יונתן כהן ומתן חוזז לא יהיו חלק מהסגל. יתחשלו בקבוצות אחרות? את הסיפורים האלה כבר שמענו. עוד לא ראיתי שחקן אחד בתקופתו של קרויף שחזר מהשאלה לסגל.
היתרון המשמעותי של מכבי על סכנין וקבוצות אחרות הוא בפן הפיזי, אבל מבחינת איכות אי אפשר היה להתרשם ממנה הערב (ש'). בפתיחת המחצית השנייה ראינו שיפור קל, וכשהצהובים שיחקו יותר מהר ותכליתי היה ברור שלסכנין יהיה קשה להחזיק מעמד.
בשני השערים האורחת סבלה מעמידה לא נכונה של ההגנה, עם שחקנים ששברו את קו הנבדל והותירו את קיארטנסון במצבים שמהם הוא מבקיע מתוך שינה. האיסלנדי הוא חיית רחבה ואחוזי ההצלחה שלו בפעולות מול השער מרשימים מאוד.
סכנין היתה יריבה ראויה ומעבר לכך. היא התגוננה בצורה טובה, יצרה צפיפות גדולה בחלק האחורי וגם הצליחה לצאת קדימה. אחרי השער המקרי שספגה, נעים ויתר על בלם תמורת שלומי אזולאי (רכש מצוין) וזה הביא לנוכחות רצינית יותר בחלק הקדמי, אבל החדות והתכליתיות בפעולה האחרונה היו חסרות. אחרי העזיבה של אבוקסיס והשינויים בסגל נראה היה שסכנין בדרך הבטוחה לפלייאוף התחתון, אבל כפי שהיא נראית כרגע מוקדם להספיד אותה.
2. הפועל חיפה היא הקבוצה המרשימה ביותר בשלושת המחזורים הראשונים. אחרי שזנח את הרפתקאות המנג'ר, קלינגר חזר לקווים וזה נראה נהדר מבחינתו ומבחינת התלכיד שנבנה שם. הקבוצה נראית מחוברת מאוד, משחקת בהתלהבות וגם הקהל מתחיל לחזור לסמי עופר.
אי אפשר להתעלם מהשדרוג בסגל, והזרים החדשים מותירים רושם מצוין. סטקוס בשער, תאמאש במרכז ההגנה וסחוסטדט בקישור נראים טוב מאוד בשלב הזה. חייבים לציין את ההשתלבות הנהדרת של אלון תורג'מן, שנותן תוספת כוח משמעותית להתקפה.
עם שחקנים כמו ממן, שממשיך להיות הבורג המרכזי בחלק הקדמי, ובן בסט, שחוזר להריח את הרשת, יש למה לצפות מהצד האדום של הכרמל. אמנם הקבוצה לא בנויה לצמרת הגבוהה וקשה להאמין שתשמור על מיקומה לאורך כל העונה, אבל ההצלחה שלה לא מקרית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו