חשיבותה וחיוניותה של חקירת פרשת הצוללות ברורות מאליהן. בירור השאלה אם פשה נגע בתוככי מערכת קבלת ההחלטות בתחום הרכש הביטחוני האסטרטגי נחוץ לא רק לשם ביעור הרע אלא גם - ואולי בעיקר - כדי להבטיח את איתנות אדני היסוד החברתיים של ישראל.
מנקודת המוצא הזאת מתבקשת ביקורת נוקבת כלפי הדרישה של פוליטיקאים בעלי עניין, כותבים ומשדרים, פרשני דעה ופרשני משפט, מצייצים ומצווחים ברשתות החברתיות ובכיכר העיר, לסיים או למצער להחיש את החקירה על פי המסקנה הנגזרת שהנסיבות מעידות די הצורך שהנגע פשט והרקיע עד רה"מ. בגישה הזאת יש מכשלה הגיונית שאתה אבקש לברר. אותה מכשלה ממש מתקיימת גם כלפי הבעת אמון עיוור בלתי מסויג ברה"מ או במי מהגורמים הנחקרים. האחרונים כמו הראשונים מהלכים כסומים בארובה וגישתם, יותר משהיא מודרכת על פי העובדות, משקפת המיית לב.
הציבור יודע, לפי שעה, שנחתם הסכם עם עד מדינה וששורת אנשים, גורמים ממערכות המינהל הציבורי ואנשים פרטיים, נחקרה (ברמות שונות של חשד). אפשר להניח ברמת הסתברות גבוהה מאוד שעד המדינה קנה את המעמד הזה על שום מעורבותו במעשי העבר שהוא מתאר אותם. באותה רמת ודאות אפשר להסיק שעד המדינה מייחס לאחרים מעורבות במזימה שזמם לעשות (שייתכן שגם נעשתה).
מכאן ברור שלכל הפחות היתה היערכות ונעשה ניסיון לשחד גורמי שלטון וממשל לפעילות מוטה לטובת העניין (אינטרס) של עד המדינה. אין זה הכרחי שהשוחד יגיע עד הקצה העליון של רמת מקבלי ההחלטות. די, לפעמים, בניתוב משוחד של יועצים ומסייעים, שיכולים לשטות במקבלי ההחלטות ולהטות את דעתם. אמינות דברי עד המדינה, קווי התחום שבהם נפרשה המזימה העבריינית, עומקי וגבהי חדירתה - הן הסוגיות הנחקרות כעת. הכל תוך מודעות למגבלה שהציב הדין, שאי אפשר להרשיע אדם על פי עדות יחידה של עד מדינה אם לא נמצא לה סיוע.
ראיה תוכל לשמש בתור "סיוע" אם מתקיימים בה אלה: הראיה ממקור עצמאי; יש בה כדי לסבך אדם בעבירה הנחקרת; הראיה מאמתת עובדה בעלת השלכה ממשית על העניין הנחקר, שנטענת מפי העד ומוכחשת מפי הנחקר. התגבשות שלוש הדרישות בראיה מסוימת עשויה להקנות לה עוצמה לכאורית, שיש בה כדי לאשש את הראיה המרכזית הטעונה סיוע.
חרף שפעת ההדלפות והאמירות מפי כל מיני דוברים הנחזים להיות מבינים בחוכמת הנסתר, וחרף הסתמכות חדשות לבקרים על "מקורות בכירים" ועל "יודעי דבר", אי אפשר לדעת מה טיבם של חומרי החקירה שהצטברו עד הנה, מה מידת האמינות המגולמת בדברי עד המדינה ומתבררת באורח בלתי תלוי, מה וכמה עוד צריך לחקור כדי להגיע למסקנה שיש עימה דיות מספקת.
החתירה להשגת הסיוע הראייתי אינה דבר של מה בכך. זה הדבר במיוחד כאשר שרשרת של גורמי ביניים מופעלת לשם ביצוע המזימה העבריינית. מעיקרה מיועדת שרשרת גורמים זו להסוות את התהליך העברייני ולהקשות את גילויו. ממילא גם ניסיון החוקרים לגלות פרצות בשרשרת מצריך תשומות של מחשבה רבה, סבלנות וזהירות גם יחד.
ברוח זו גם צריך להתייחס לביקורת על כך שאין חוקרים את רה"מ בפרשה דנן "לפחות כעד". עניין זה הוא שיקול חקירתי מובהק. כאשר שרשרת גורמים מפרידה בין יוזם העבירה המקורי לבין גורמי הקצה, עלול מהלך נמהר ובלתי שקול להכשיל את החקירה.
כללו של דבר. הקולות הנשמעים השכם והערב לשים קץ ל"גרירת רגליים" בחקירה ולהעמיד לדין כאן ועכשיו "לפחות במשהו" - משולים בעיניי לצובאים לפתח חדר ניתוח ונושאים קריאה למנתח: "מהרה, מהרה, חתוך". קריאה עיוורת כזאת בוודאי מסוכנת. כשהיא מיועדת לעוור את עיני הרבים, סכנתה כפולה ומכופלת.
הכותב הוא סגן נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי ת"א וכיום מרצה באונ' אריאל בשומרון ויועץ מיוחד למשרד ayr
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו