זה לא רק זהבי, זה כולנו

בפרשת "סרט הקפטן" (כן, במציאות הישראלית כבר מדובר ב"פרשה") כולם, כולל כולם - אשמים. משרת הספורט והפקידים שלה, שאיש אינו יודע את שמם אבל הם המושכים בחוטים והמחלקים תקציבים, דרך ההתאחדות לכדורגל ועד אחרון המאמנים. מדובר בסימפטום למחלה גדולה יותר שכל הספורט בישראל נגוע בה. הרי בשום ענף כדור אנחנו לא מצליחים להגיע להצלחה ממשית. ומדינה שלמה יוצאת מכליה כאשר אנחנו זוכים במדליה בג'ודו, ענף שלהזכירכם מחלק ארבע מדליות ולא שלוש, ואנחנו תמיד מצליחים לתפוס את הארד השנייה שמחולקת.

הספורט הוא המראה של החברה. והחברה הישראלית, בואכה השנה החדשה, כוללת גם את הקהל שהגיע שלשום ליציעי המגרש. זה שחלקים גדולים ממנו בחרו לשיר שירים גזעניים נגד חנין זועבי (שבאמת קשה להבין איך היא קשורה למשחק המשמים שנערך על הדשא). זה שקילל ללא הפסקה את ערן זהבי. קילל, חשוב לציין את זה. שריקות בוז הן דבר לגיטימי במגרשי ספורט. אבל לקלל את קפטן הנבחרת שלך במשך 90 דקות? עכשיו יקפצו כולם ויגידו - רגע, הקהל הספרדי מקלל את שחקני ברצלונה בכל משחק שנערך במדריד, ושם מדובר באימפריה ספורטיבית, לא בחלטורה כמו שלנו. יש בכך מן האמת, אבל ספרד היא אלופת העולם ואלופת אירופה לשעבר, ונוסף על כך ההתבטאויות של שחקני ברצלונה קשורות לא אחת לעניינים פוליטיים, מה שמחמם עוד יותר את האווירה.

אבל קיים כמובן גם הצד של זהבי - תבנית נוף מולדתו. מצד אחד אינדיבידואליסט שהלך לשחק בליגה הסינית החלשה כדי להתעשר ולהפוך לכדורגלן העשיר בתולדות המדינה. קפיטליסט ישראלי מצוי שבחר ממון על פני הצלחה מקצועית (הוא יכול היה לאתגר את עצמו וללכת לשחק בליגה האנגלית, לדוגמה), הרואה בעצמו את הכדורגלן הטוב בישראל וככזה עושה מאמץ להגיע מסין כדי לייצג את המדינה. לא צריך לזלזל בזה. נבחרת ישראל בהרבה מובנים קטנה על זהבי. הוא משחק לצד שחקנים שלא שווים אליו ברמתם המקצועית, וכמובן יש את עניין הכסף (הוא מרוויח במשחק מה שחלקם מרוויחים בחצי שנת עבודה). 

זהבי, בישראל של ימינו, בכלל עושה טובה שהוא מגיע לשחק כאן. אנחנו לא בשנות ה־50 וה־60, כשלנבחרת ישראל היתה איזו משמעות סמלית שלפיה מדובר בשירות צבאי. גם מכבי ת"א בכדורסל, אולי קבוצת הספורט היחידה שגדולה כאן מכל נבחרת, הבינה מזמן שאת רוב הישראלים היא כנראה לא מייצגת יותר. זה תהליך בריא של חברה שלא יכולה לתת לספורט את כל המשקל הפטריוטי והלאומי.

אין צדיקים בסיפור הזה, אבל מפתיע ככל שזה יישמע, כולם יכולים לטעון שהצדק בידם. הקהל הישראלי המאוכזב שחושב שהכל מגיע לו כי ככה הוא רגיל בכל אספקט בחייו, מהתור בסופר ועד צורת הנהיגה בכביש, ועד הנוברישיות של זהבי, שלוקח ללב את הקללות כלפיו כאשר הוא קפטן נבחרת הכדורגל, ולא אחת מסביר ש"לא יוצא לו כלום מזה". כלום - קרי כסף. תוכנית חומש להצלת הספורט הישראלי אין בנמצא, עוד כמה זהבי גם אין בנמצא, אבל קללות דווקא יש כמה שתרצו. ולא רק בספורט, אלא בכל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו