אין אחד שלא מכיר את המיליארדר וורן באפט. אז מתברר שיש לו שותף, מיליארדר כמוהו, שנקרא צ'רלי מאנגר, בן יותר מ־90. אני נמצא במקצה האחרון של אלה שמחפשים חוכמה בספרי מיליארדרים ומנהלים בכירים שמגוללים את הדרך להצלחה, אבל נתקלתי במקרה לגמרי באמירה פשוטה של מאנגר, שבה העביר לדורות הבאים את אבן החכמים שלו: המפתח לחוכמה ניתן לצמצום ליסוד אחד, הרגל פשוט - קריאה. "בכל החיים שלי לא הכרתי אף אדם חכם שלא קרא כל הזמן - אף אחד", אמר לעיתונאי מראיין.
בגלל הפשטות המפתיעה של דבריו הם נראים לי אמינים. לא שליפה של מדריכי ניו אייג'. לא קוסמים של איך להצליח בבית הספר ובחיים. "קריאה", זה בעיקר ספרים. וכאן צריך להסגיר את הסוד הגדול לתלמידים שנכנסים היום לשגרת הלימודים אחרי ההתרגשות של היום הראשון: בספרים אתה פוגש באופן אינטימי את המחבר, שאם בחרת את הספר הנכון הוא בדרך כלל קצת יותר "חכם" מהמורים שילוו אותך בשנים הבאות, כולל באוניברסיטה. אני יודע שזה עלול להישמע קצת מעליב לסקציית המורים, אבל הרי ההצלחה של המורים היא, בין השאר, ביכולת שלהם להניע את תלמידיהם לקרוא.
קיימות כמובן שאלות יסוד שאנשים מבוגרים בהחלט רשאים לשאול: בשביל מה לרכוש חוכמה? האם ידע מוביל לחוכמה? ברמה מסוימת של הצלחה, יכול להיות שהטיפשות מועילה יותר מהחוכמה. אבל כפי שאמר המיליארדר, ברמות הגבוהות שאליהן כל תלמיד צריך לשאוף, החוכמה הכרחית והיא נרכשת על ידי קריאה - בעיקר של ספרים. כל הזמן.
השאלה היא איך גורמים לתלמידים צעירים, ואחר כך לאנשים בוגרים, לקחת ספר ביד ולקרוא? קריאה אינה מאמץ טכני שאתה מחליט עליו כמו על ריצת בוקר. היא נובעת מסקרנות בלתי נדלית. מקורה בצורך - אולי כפייתי - ללמוד. הקריאה הפונקציונלית לצורך קבלת ציונים בתחומי הלימוד לא בהכרח נחשבת. כדאי לתלמיד לזכור את זה, ולא לסחוב איתו בשנים הבאות רתיעה מספרים. הסיבה שאני מתעסק בכלל בסוגיית הקריאה היא שאני מתחבר אליה ברמה האישית והעמוקה ביותר. במקצוע העיתונאי יש לא פעם סעיף שנקרא "רקע עמוק". אתה נפגש עם גורם כזה או אחר בצמרת, והוא מוסר לך מידע ותמונת עולם שאסור לך להסגיר את מקורותיה ואת זהות הדובר. מבחינתי, "רקע עמוק" אמיתי - כמובן למי שרוצה להבין איפה הוא חי - זה לקרוא ספרים. אבל לא רק. לקרוא לא על בסיס תועלתני, מלבד העובדה שהגירוד הזה קיים והסקרן הכפייתי חייב לגרד כדי להשקיט את הגירוי. וככל שמנת הסקרנות מסופקת, כך היא פותחת זירות חדשות שמעוררות שוב את הצורך לקרוא ולמלא את מאגרי הידע.
בעולם העכשווי, עליונות אינטלקטואלית עלולה להפוך לכלי של כוחנות אם לא ממש של דיכוי. התלמידים של היום עלולים משלב מוקדם של הלימודים להיתקל בגורמים שינסו להשתלט על מוחותיהם. בהמשך, בזירות אחרות של החיים האזרחיים, הם יעמדו בברד של מידע. רכישת "החוכמה", הרקע העמוק, היא האמצעי הטוב ביותר להישרדות בתנאים האלה וגם להצלחה. והמפתח - לא "השכלה", אלא קריאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו