אחרי שמעון שיפר, הצטרף נחום ברנע לנופלים ברשת האתר הרוסי שפרסם בין השאר ש"חוצנים גירשו את האמריקנים מהירח"
אם עיתונאי זר היה מבסס את התרשמותו על עמדת ממשלת ישראל מטור פרשני באתר האינטרנט "דבר ראשון" (נוסף על אי ידיעת עברית), היינו בוודאי מגחכים עליו ומסבירים לו, כי לאתר אין קשר ל"דבר" ההיסטורי, וכי חלף כמעט יובל שנים מאז ש"דבר" היה "שופר השלטון" של מפא"י בישראל. העיתונאי הזר, לוּ ניחן בשכל ישר, היה בוודאי מקשיב להסבר, מחייך במבוכה, מפנים את טעותו ולומד ממנה. האם גם את בכירי "ידיעות אחרונות" מנחה שכל ישר?
לאחר שנתפסו ברקיחת "פייק ניוז" עם שמעון שיפר, ב"ידיעות אחרונות" יכלו פשוט להודות בטעות ולהתנצל בפני הקוראים. מודה ועוזב – ירוחם, מלמד כלל יהודי עתיק. במקום זאת בחרו שם להשמיע אותה מנגינה מזויפת, רק מגרון אחר, הפעם מגרונו של נחום ברנע. גם ברנע רואה בעצמו מומחה לרוסיה לעת מצוא ומשרטט תמונת מצב מדומה ונטולת כל קשר למציאות. "פראבדה הוא כלי בידיו של פוטין", קובע ברנע בנחרצות יהירה וגורם לגל נוסף של צחוק מכל מי שמכיר את הזירה ואת הנפשות הפועלות בה.
ברוסיה וגם מחוצה לה נחשב אתר pravda.ru לאתר הזוי. ב"ידיעות" מתעקשים לראות בו מקור בלעדי ולהציג את הגיגיו המוזרים כחדשות. אם כך, ראוי שב"ידיעות" יהפכו את ההסתמכות על האתר הרוסי להרגל קבוע ויפרסמו גילויים נוספים שלו. כך נוכל למצוא בשער "ידיעות" את החשיפות הבאות, כולן פרי היצירה של הקולגות מ-pravda.ru, שפורסמו בו בגאון: "חוצנים גירשו את האמריקנים מהירח", "פולין תפתח במלחמת העולם שלישית נגד רוסיה", "מים קסומים מרוסיה יכולים לרפא סרטן ולהחזיר נעורים". באתר ששיפר וברנע מסתמכים עליו, גם אוהבים מאוד "לחשוף" כיצד היהודים שולטים בעולם. מעניין.
מדוע נזקק הפרשן הבכיר של "ידיעות" להעלות את ערכו של אתר רוסי קיקיוני, שספק אם פוטין שמע עליו בכלל? מדוע בחר דווקא בו, מתוך אלפי אתרים רוסיים אחרים, שרובם ככולם אמינים ורציניים ממנו?התשובה פשוטה: זה המקום היחיד, שבו הציגו את המגעים בין ישראל לרוסיה ככישלון. כלי התקשורת האמיתיים, ובהם אלה שבצדק מהווים שופר של שלטונות, אינם מעזים לדבר על ישראל ועל ראש ממשלתה בטון מזלזל. זה נובע לא רק מחיבה כלפי מדינתנו וכלפי נתניהו באופן אישי, אלא בראש ובראשונה מ"רוח המפקד". אין זה סוד שהתקשורת ברוסיה ברובה מגויסת לביטוי הלכי הרוח של צמרת הממשל, וזו מסמנת לכולם שישראל והעומד בראשה הם פרטנרים רציניים שאין לפגוע בהם בשדה התקשורתי.
מצער שהניסיון המר של המצאת פייק ניוז לא לימד את כולם, ומגפת הזייפת הפילה חללים נוספים, ביניהם ח"כ קסניה סבטלובה מ"המחנה הציוני". בראיון לדוריה למפל בערוץ 2 טענה סבטלובה אף היא שישראל נכשלה במגעיה עם רוסיה, ושהרוסים מזלזלים בנתניהו. ואז ביקשה להביא סימוכין לדבריה – דברים של ראש הקונגרס היהודי הרוסי לשעבר יבגני סטנובסקי. אולם, כשהושמעו דבריו, ציפתה לכולם – לסבטלובה עצמה, למראיינת ולצופים – הפתעה מעניינת. מעמד ישראל ונתניהו בעיני פוטין כה חזק, הסביר המומחה המכובד, שנתניהו הוא המנהיג היחיד שפוטין ייפגש איתו בכל עת שנתניהו מבקש. לא ממש מתיישב עם הטענה של סבטלובה ו"ידיעות", נכון? גם היא קלטה את המבוכה וניסתה להציג תרגום מזויף של דברי סטנובסקי כדי להטעות את מי שלא דובר רוסית, ושמה עצמה ללעג ולקלס.
שוחחתי עם מר סטנובסקי, שסבטלובה הציגה אותו כ"מקורב לפוטין". הוא לא אהב, בלשון המעטה, שמישהו מסתמך על דעתו אך מזייף אותה לצרכיו והופך את תוכנה ב-180 מעלות. את תגובתו לניסיונה לייצר "פייק ניוז" לא ניתן להביא כלשונה מפאת חריפות הביטויים נגד ח"כ סבטלובה. מכל מקום, זה מה שהיה לו להגיד על השערוריה: "כל הערוצים הרוסיים, בוודאי הממלכתיים, סיקרו את הביקור של נתניהו בכבוד והערכה. בר דעת לא יבין איך ניתן להסיק מכך את מה שהציגו "ידיעות" וסבטלובה. מנהיגי ישראל ורוסיה מנהלים ביניהם דיאלוג כן ופתוח. אין זה אומר שהאינטרסים של שתי המדינות חופפים. אך נתניהו הצליח להביא למצב שגם בסיטואציה מלחמתית יש קשרים ותיאום בין ישראל לרוסיה בכל הרמות, כולל הגבוהות שבהם. הוא היחיד שיכול לפגוש את פוטין בכל עת שיבקש". אבל מה שווה כל התקשורת הרוסית מול אתר ש"חשף" חוצנים בירח?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו