1. התבוסה לבריטניה במשחק ההכנה האחרון לא צריכה להוות קנה מידה אמיתי ליכולתה של נבחרת ישראל בישורת האחרונה לפני הגונג לפתיחת היורובאסקט ביום חמישי הקרוב. מטרתו הראשונה של משחק (מיותר) בצהרי שבת, 15 שעות אחרי הניצחון על הונגריה, היא לעבור אותו בשלום מבחינה בריאותית.
אם זה היה תלוי בשחקני הנבחרת, הם היו נהנים משבת חופשית בארץ הקודש במקום לשחק בערבות ורשה, אבל את הנעשה אין להשיב. מאחר שנבחרות מוצלחות שלנו בעבר (למשל נבחרתו של מולי קצורין ב־2001 וב־2003 (היחידה שנכנסה ל־8 האחרונות מאז 1983) כבר הפסידו במשחקי ההכנה האחרונים שלהן ליוון ב' ולספרד ב', אזי קחו את התוצאות בעירבון מוגבל. מאוד.
2. ועדיין, יש לא מעט בעיות שנצטרך להתמודד איתן בזמן אמת. אחת הבעיות שצפו בשבועיים האחרונים היא התפוקה השולית הפוחתת של שחקני הגל השני והשלישי. אם במשחקי ההכנה הראשונים ראינו פרקי משחק נהדרים ואיכותיים מצד עוז בלייזר, שון דוסון ועידן זלמנסון (אדלשטיין הלך איתם אפילו ברבעים אחרונים), בשבועיים האחרונים יש נסיגה והנבחרת מחפשת פתרונות בעומק הספסל.
דוסון מוסיף אתלטיות ויכולת ליצור, אבל נוטה לעבירות רבות ומוקדמות. בלייזר הוא הסטרץ'־4 היחיד בנבחרת, ומוסיף גם יכולת הגנתית גבוהה הן באחד על אחד וגם בעזרה לאחרים, אבל איבד מעט מהביטחון בזריקה. זלמנסון מנסה להכריח דברים בהתקפה, מה שגורם לאיבודי כדור רבים. לנבחרת שמשחקת בקצב גבוה יהיה קשה לשרוד אליפות שלמה בלי עומק.
3. ובינתיים יש כאלה שבונים כאן הרים וגבעות על יכולתה הפושרת של איטליה. הנבחרת של מסינה אמנם לא עברה את 75 הנקודות למשחק מאז שגלינארי נפצע (67.2 בממוצע בשבעת משחקיה האחרונים), אבל גם ספגה רק 71.
"איטליה צריכה להיות נבחרת ההגנה הטובה ביותר ביורובאסקט", צוטט השבוע המאמן אטורה מסינה. "יש לנו מעט כישרון כרגע, אבל יש כימיה מצוינת וחוקים ברורים", אומר פרשן "טוטו ספורט" מירקו מלוני.
רק לפני שנתיים עצרה איטליה של פיאניג'אני את כמעט אותם שחקנים שלנו על 52 נקודות כך שאם היא תכתיב את הקצב האיטי בניצוחם של האקט ובלינלי, קל זה לא הולך להיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו