נציגי הרבנות הראשית לישראל טענו השבוע, בנוגע למתווה הכותל, כי בית המשפט העליון לא יכול לדון בסוגיה הקשורה לפולחן דתי או למקומות הקדושים. במדינה שבה טוענים כי "הכל שפיט" או "מלוא כל הארץ משפט", אמירה כמו "לבית המשפט העליון אין זכות לדון במה שקורה בכותל המערבי" נשמעת תלושה לגמרי.
אבל כשמזיזים לצד את כל הדברים האחרים, את כל הפוליטיקה והמלחמות, בואו נחשוב רגע, על מה דנים כאן בעצם? על סתם קיר עתיק? הרי בשביל זה אף אחד לא היה צריך לנסוע דווקא לירושלים, לעמוד בפקקים בעיר העתיקה, ואחר כך בתורים הארוכים בכניסה לכותל, כדי לראות סוף סוף קיר אבנים ישן. כותלי אבנים עתיקות יש גם בקיסריה וביוון. מה שמייחד את הקיר הזה על פני אלפי קירות אחרים בעולם, שדומים לו במראה, הוא העניין הדתי. ובעניין דתי יש לדון בכלים דתיים.
אף אחד לא בא לומר ש"בית המשפט לא יכול לדון רבנים". בתי המשפט, בערכאות נמוכות יותר מהעליון, דנו פעמים רבות בשנים האחרונות בדינם של רבנים שונים שהגיע לפתחם, ואף אחד לא פצה פה. גם הציבור הדתי והחרדי - רובו המוחלט - מבין שהוא חי במדינת חוק, וכשמישהו, גם אם הוא רב, קאדי או דמות דתית אחרת, חשוד בעבירה - הוא יצטרך לשלם עליה. וכך צריך.
לא זה נדון כעת. ביהמ"ש מבקש כעת לדון, לאחר שהנושא הגיע לפתחו, בעתידו של המקום המקודש ביותר ליהודים זה אלפי שנים, המקום שעליו אנחנו מתפללים לפחות שלוש פעמים ביום, ובהחלט לא ייתכן שדווקא הוא זה שידון ויקבל החלטה מי ראוי להתפלל בכותל המערבי, היכן בדיוק ובאיזו צורה.
יש שלוש מצוות ידועות שיהודים מצווים למסור עליהן את הנפש: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אבל "בשעת השמד", נכתב בתלמוד (מסכת סנהדרין), יש למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא", כלומר על שינוי צורת הנעל הרגילה לזו שנועלים עובדי עבודה זרה. אין זו שעת פיקוח נפש כעת, וכנראה אפילו לא "שעת השמד", אבל מהפסקה הזו בתלמוד רואים איזו רגישות היתה כבר אז לשינוי, ויהיה אפילו הכי קטן, בצורת היהדות שנקבע על ידי גורמי השלטון. אפילו עליו יש להילחם ולמסור את הנפש. כעת, כשגורמים חדשים ביהדות - רפורמים וקונסרבטיביים - מבקשים לחולל שינוי שכזה במקום מקודש כמו הכותל, זה בדיוק הזמן הנכון להסביר לבית המשפט: נכון, הכל שפיט, כל הארץ משפט. אבל אי אפשר להחליט בשום צורה על מקום שכל מהותו חוויה יהודית ודתית דרך משקפיים משפטיים יבשים. דבר כזה יש להשאיר רק בידי אלה שהתפללו אליו כל השנים, לא בידי ביהמ"ש העליון ולא בידי הגורמים שנזכרו רק ב־2017 שחסר להם מקום משלהם בכותל.
הכותב הוא עיתונאי חרדי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו