למה האנטישמיות השוויצרית לא מקורית? • לאן מפנה ברל כצנלסון את מפלגת העבודה? • ממה צריכים לחשוש מתפללים בבתי כנסת ברומניה? • ומי השתקן שמדבר הרבה לאחרונה?
השבוע פרסם כתב "ישראל היום" יהודה שלזינגר ידיעה על מלון בשווייץ, שבו נתבקשו האורחים היהודים, בהודעות שנתלו, להתרחץ לפני הכניסה לבריכה. האמת, מהשוויצרים ציפיתי לקצת יותר מקוריות, כי לשלוח יהודים באירופה למקלחות זה כל כך שנות ה־40. חוץ מזה, הנה עוד הצעות לשלטים ליהודים בלבד: "פסח שמח, נא לא להכניס מצות עם דם של ילדים נוצרים לחדר האוכל", או "יהודים יקרים, עכשיו 25% הנחה לקיצור האף על ידי פלסטיקאי מוסמך, בספא שבקומה התחתונה".
אגב, לפני שמתנפלים על השוויצרים ומאשימים אותם באנטישמיות, צריך לשקול את האפשרות שהם בסך הכל הפנימו את דבריו של הד"ר לאנטישמיות, יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן, שהבהיר לאחרונה כי "היהודים מלכלכים ברגליהם המטונפות את הר הבית" - כנראה בגלל שהם לא מתרחצים.
חוץ מזה, בל נשכח שהשוויצרים הוגנים הם, ואינם עוינים יהודים, אלא להפך - הם אפילו מפגינים כלפיהם נדיבות ומממנים ארגונים יהודיים־ישראליים אשר נלחמים ב"כיבוש". מיליונים מתקציב המדינה (הניטרלית כמובן) מגיעים לידיים יהודיות, וזו תמורת החייאת האגדה המספרת על המתנחלים האכזרים וחיילי צה"ל האכזרים אף יותר.
וברצינות, המפגן החדש של האנטישמיות הישנה מוביל אותנו היישר לסיפור המופיע בכרך השני של כתבי רבי אלתר דרויאנוב:
יהודי ואופיצר רוסי נזדמנו לקרון רכבת אחד. ראה היהודי שני עיתונים מונחים לפני האופיצר: "נובויה ורמיה" (עיתון אנטישמי) ו"רטש" (עיתון שתמך בשוויון ליהודים).
אמר היהודי: "אדוני האופיצר, הסבר נא לי בבקשה, אם אתה אנטישמי - ה'רטש' למה לך? ואם אינך אנטישמי - מה לך ול'נובויה ורמיה'?"
ענה האופיצר: "ה'נובויה ורמיה' לקריאה, וה'רטש' לשימוש לצורך ידוע (כנייר טואלט)".
הגיב היהודי: "אם כך, אדוני האופיצר, חוששני שאחוריך יחכמו מראשך".
מסתפקים במועט
סטודנטים ישראלים הגיעו למקום הראשון באולימפיאדת המתמטיקה. ככה זה כשיש הדתה: זה כל מה שמסוגלת לו מערכת החינוך שלנו.
שוברים ימינה?
מפלגת העבודה הגישה בימים האחרונים הצעת חוק להנצחתו של אחד מראשוניה, ברל כצנלסון. כמעט כל חברי הכנסת של העבודה מופיעים ברשימת יוזמי החוק. בראש הרשימה נמצאת ח"כ מרב מיכאלי. אני מניח ששמה מופיע בראש רשימת יוזמי החוק להנצחת ברל כצנלסון, בעיקר כיוון שהיא מזדהה עמוקות עם תפיסת העולם שלו.
הנה כמה קטעים מהגותו של ברל כצנלסון:
"היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס - ממלא את ליבם רגש הערצה והתמכרות?... יודעת ההיסטוריה העברית כל מיני דגנרטים... כל עוד אפשרי שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, וכאן יטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח - אל יידע מצפוננו שקט". (מתוך נאום ב־1 במאי 1936; פורסם בביטאון ההסתדרות "דבר").
והנה עוד ציטוט מהגותו של ברל כצנלסון: "עניין העברת האוכלוסין עורר אצלנו ויכוח. מצפוני שקט בזה לגמרי, טוב שכן רחוק מאויב קרוב, הם לא יפסידו על ידי העברתם, ואנחנו ודאי לא. בחשבון אחרון, הרי זו רפורמה לטובת שני הצדדים. זה מכבר סברתי כי זהו הטוב בפתרונות אלא שלא עלה על דעתי כי ההעברה 'אל מחוץ לארץ ישראל' פירושה לסביבות שכם. האמנתי ועודני מאמין כי הם עתידים לעבור לסוריה ולעיראק". (מתוך נאום במועצת "איחוד פועלי ציון", 1937).
אחד המאמרים היותר חשובים שכתב כצנלסון נקרא "חורבן ותלישות". המאמר נכתב לאחר שלכצנלסון נודע שתנועת "המחנות העולים" קבעה את מועד היציאה למחנות הקיץ לט' באב. וכך כתב, בין השאר: "כלום היינו מסוגלים כיום לתנועת תקומה לולא היה עם ישראל שומר בליבו בקשיות־עורף קדושה את זכר החורבן, לולא היה מייחד בזיכרונו ובהרגשתו ובהליכות חייו את יום החורבן מכל הימים?… אלמלא ידע עם ישראל להתאבל על חורבנו ביום הזיכרון, בכל חריפות ההרגשה של מי שמתו, מוטל לפניו, של מי שאיבד אך זה עתה את חירותו ואת מולדתו, לא היו קמים לנו לא הס ולא פינסקר ולא הרצל ולא נורדוי (נורדאו; ג"ג) ולא סירקין ולא בורוכוב ולא א"ד גורדון ולא י"ח ברנר. ויהודה הלוי לא היה יכול ליצור את "ציון הלא תשאלי" וביאליק לא היה יכול לכתוב את 'מגילת האש'".
ובכן, מתבקש לשאול, לאור ההזדהות עם כצנלסון, פועלו ודבריו - האם בעבודה שוברים ימינה?
לא קראו
מהדורות החדשות מתעסקות בלי סוף בחשדות שישראלים ביצעו מעשי מרמה ברומניה. זה הזכיר לי סיפור (אמיתי) שסיפר לי סבי זצ"ל שעלה משם: בבית הכנסת הגדול בבוקרשט, הוא טען, היתה תלויה בכניסה מודעה בזו הלשון: "הנהלת בית הכנסת מסירה מעצמה את האחריות לרכושם של מי שמתפללים בעיניים עצומות".
מנזר השתקן
יחסית למי שזכה לתהילה בזכות השמירה על זכות השתיקה, הייתי אומר שאהוד ברק מדבר לאחרונה די הרבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו