המתיחות הגואה במזרח הרחוק והחשש מפני עימות צבאי מעידים כאלף עדים על הסכנה שמהווה צפון קוריאה בהנהגתו חסרת המעצורים של שליטה קים ג'ונג־און לשלום העולם. מקור הבעיה נעוץ, כמובן, בעובדה שקים יכול להרשות לעצמו להתגרות במעצמה החזקה בעולם, לאיים עליה ועל שכנותיו, דרום קוריאה ויפן, במהלומה גרעינית ולזעזע בכך את היציבות השברירית בכל דרום מזרח אסיה הודות לנשק הגרעיני שאותו פיתח, למרות הנחישות, ושמא הרפיסות, שגילתה מולו הקהילייה הבינלאומית.
כל מי שמתנחם בכך שמדובר במשבר נקודתי צריך לזכור כי קצב ההתקדמות של פרויקט הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח של צפון קוריאה עלול להביא את המשבר הבא גם לחוף המערבי של ארה"ב ולא רק לגואם.
אבל יש להודות שבשיגעון ואף בטירוף של שליט צפון קוריאה יש היגיון - הגיונו של משטר הנחוש לעשות הכל כדי לשרוד, להרתיע את יריביו ואויביו ולשמור על בידוד מזהיר, שבעזרתו הוא ממשיך לשלוט ביד ברזל בבני עמו. לא לחינם היתה צפון קוריאה מודל לחיקוי לכמה מן המשטרים הערביים במזרח התיכון. דוגמה מוצלחת ליכולת של שלטון שכולו טירוף - של השליט והשושלת ושל מנגנוני המדינה - להוסיף ולשלוט לאורך זמן ולעשות לבני עמם ולשכניהם ככל העולה על רוחם.
אבל אין מדובר רק במקור השראה אלא גם במי שהתגייס שוב ושוב בעשורים האחרונים לסייע לשליטי האזור ללכת בדרכו, כך סדאם חוסיין בשעתו וכך גם שליט לוב, מועמר קדאפי. גם איראן הסתייעה בצפון קוריאה לצורך פיתוח הטילים ארוכי הטווח שלה, שבעזרתם היא מאיימת כיום על חלקים גדולים של אירופה. אבל המשטר הסורי הוא שהיה בעל הברית האינטימי והקרוב של צפון קוריאה ובעזרתה אף ניסה לפתח נשק גרעיני שיעניק לו חסינות מפני כל ניסיון להפילו.
אחרי הכל זה היה הלקח של בשאר אל־אסד מן ההצלחה האמריקנית באביב 2003 להפיל את משטרו של סדאם, ובדיעבד גם מהצלחתה של המהפכה בלוב נגד מועמר קדאפי. סדאם וקדאפי ניסו להשיג יכולת גרעינית אבל נבלמו בדרכם אל הפצצה. שליטהּ של לוב התפתה אפילו בלחץ מערבי לוותר על האופציה הגרעינית תמורת הבטחות לשפר את יחסיו עם מדינות המערב, אותן מדינות שיצאו נגדו וסייעו למורדים להפילו בסתיו 2011. לעומת כל אלו, המשטר בצפון קוריאה העז והצליח. הוא השיג יכולת גרעינית ובעזרתה הפך לחסין מפני כל איום חיצוני או פנימי כאחד.
מכאן אפשר להבין את נחישותו של בשאר אל־אסד בשלהי העשור הקודם להשיג נשק גרעיני, ויש להניח כי אם היה הדבר עולה בידו הוא לא היה מהסס להפעילו נגד המורדים בארצו, בדיוק כפי שהפעיל נגד בני עמו נשק כימי שהיה מצוי ברשותו. אלא שמתקפה אווירית המיוחסת לישראל הביאה לחיסולו של הפרויקט הגרעיני הסורי לעת עתה. צריך רק לזכור שבשאר עוד לא אמר את המילה האחרונה, ואם ייצא מן הקרב על סוריה כשידו על העליונה ישוב נחוש מתמיד אל האופציה הגרעינית, כשצפון קוריאה ניצבת לצידו.
• • •
מכל זה עולה כי המשבר הצפון־קוריאני אינו משבר באזור רחוק הנעדר כל רלוונטיות למזרח התיכון. האופן שבו כלי התקשורת הערביים עוקבים אחרי משבר זה, בלא מעט אהדה בלתי מוסתרת לצפון קוריאה, "בבחינת דוד הצפון־קוריאני נגד גוליית האמריקני", מלמד כי תוצאות העימות יופנמו ויהפכו לאבן פינה במדיניותם של שליט האזור.
אם תהיה זו ארה"ב שתמצמץ ראשונה, והדבר כידוע אינו בלתי נמנע, איראן, ובעקבותיה גם סוריה, תמהרנה ללכת בעקבות פיונגיאנג ולהעז פנים כלפי וושינגטון וכלפי ידידותיה באזור. שהרי כפי שלימד הלקח של קים ג'ונג־און, כל המעז זוכה וההתרסה מול המערב משתלמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו