רבים מתחבטים בשאלה מה הביא את המלך עבדאללה לביקור ברמאללה לאחר שלא ביקר שנים בגדה. יש המתרצים את הביקור בהכרזתו של אבו מאזן על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל, שהביאה למניעת יציאתו לירדן ולהגעת המלך. אחרים טוענים שחרף הפסקת התיאום לא מנעו הישראלים את יציאתו, ואבו מאזן נשאר ברמאללה בשל מחלתו.
מתברר כי המשבר בהר הבית וחלקה של ירדן בהסדרתו - על חשבון הפלשתינים - לצד שחרורו ללא משפט של מאבטח השגרירות, מצויים ביסוד עיתוי הביקור המיוחד, וכי המלך והראיס מעבירים מסר תיאום משותף נגד ישראל גם לאמריקנים, מכיוון שלטענתם ישראל פעלה ללא התחשבות ברצונם.
הפרשן עדנאן אבו עאמר מסביר כי ביקור המלך אצל אבו מאזן החולה היה ניסיון להקנות תנופה ליוזמה ירדנית כמוצא מהמשברים באל־אקצא ובשגרירות הישראלית בעמאן, וגם כחיזוק לרשות הפלשתינית. לדבריו, מטרת הביקור היתה שיקום הפופולריות של המלך. המפגש חתר לרסן, באמצעות מיסוד התיאום עם הפלשתינים, את זעם ההמונים סביב פרשת המאבטח.
הפרשן עטאללה אכרם טען כי בסיס הביקור ברמאללה הוא מחאתי, לנוכח המניפולציה ו"המרמה הישראלית" שהביכו את המלך בשני מוקדי המשבר. הפרשן ד"ר אברהים אבראש סבר כי ביקורו של המלך נבע דווקא מדאגתו להמשכיות ממשל הרשות הפלשתינית, לנוכח מחלתו של אבו מאזן ורצונה של ירדן להשתתף בבחירת מחליפו.
בראיון לרשת אל־מיאדין (חיזבאללה) שלל איש האחים המוסלמים הירדני ממוצא בדואי, לית' שבילאת, את הישגי המלך בפתרון משבר אל־אקצא. לדבריו, הפלשתינים בירושלים הם שחוללו את "הניצחון". הפרשן היכה במלך ללא רחם על השחיתות האישית בממלכה המתפוררת והאשימו באובדן שליטה, בריכוזיות כושלת, בכניעות ובשפלות בשירות ארה"ב, ישראל ומדינות המפרץ ובמימוש התוכנית להפיכת ירדן למולדת החלופית של הפלשתינים.
נוסף על כך, שבילאת הציג את המלך עבדאללה כמי שהקריב את הבעיה הפלשתינית והפליטים והפקיר את ירושלים. הוא הצביע על עבדאללה כחלש וכאפיזודה זמנית בירדן מול הבדואים "העתיקים", וסקר את סדרת "ההשפלות" שספג מנתניהו שפגעו בעם הירדני. במונחים אסלאמיים, הוא הגדיר בעקיפין את עבדאללה כ"מלך עושק" שאפשר להדיחו. הנימה החריפה של שבילאת, התומך בטרור הפלשתיני ובחמאס, פועלת למעשה למנוע את השפעתם הכלכלית והפוליטית הגוברת של הפלשתינים בירדן ומשקפת את חרדת הבדואים, ההולכים ונחלשים מולם.
דיווחים מירדן מצביעים על הליכי אסלאמיזציה שעוברים שבטי הבדואים, המאבדים את הלויאליות המסורתית כמשען לשושלת ההאשמית. ושוב, בדומה ל"אביב הערבי", תרמה אל־ג'זירה למאמץ האסלאמיסטי להפיל את המלך באמצעות העצמת "מחדלי הממלכה" לפי רשימת "החטאים" של שבילאת.
הירדנים במלכוד, וביקור המלך ברמאללה היה בגדר הליכה על חבל דק. מכיוון שהם אינם רוצים שירדן תהפוך למולדת חליפית לפלשתינים - הם מספקים "אינפוזיה" לאבו מאזן. מכיוון שהאינטרס של הפלשתינים בירדן הוא לשמור על הממלכה במצבה הקיים, ייתכן שהמאמץ הירדני להסתייע בנקודת המשען החליפית הפלשתינית יגבר.
בדומה לאבו מאזן, גם המלך מזהה את מגמת מדינות ערב לנורמליזציה עם ישראל על חשבון הבעיה הפלשתינית. לנוכח הסביבה הסוערת, המפגש בין השניים נועד למיתון הזעזוע וליצירת מעגן זמני ראוי לשניהם, שהרי ישראל היא "אגף בטוח".
כל שנותר עתה הוא לבלום מהפך אסלאמי העלול לגרום לאובדן הממלכה הירדנית. ייתכן שנתיב שותפות ירדני־פלשתיני זה יאמץ את מודל הממלכה הבריטית, כלומר כתר ירדני וממשל פלשתיני, בדרך לפתרון המדיני הנכסף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו