שרי הליכוד וחברי הכנסת של המפלגה הוציאו אתמול בזה אחר זה הודעות תמיכה בראש הממשלה על רקע ההתפתחויות בחקירותיו הפליליות. רבים סברו כי מדובר בהוראה שניתנה להם מאחורי הקלעים או כי יש ממש באיומים שהשמיעו יו"ר הקואליציה דוד ביטן וח"כ דוד אמסלם שאמרו ש"יבואו חשבון" עם מי שלא יגבה את ראש הממשלה.
אבל האמת פשוטה יותר. בציבור הימין זוכה נתניהו לתמיכה כמעט גורפת. אחוזים ניכרים ממנו אינם מאמינים לדיווחים בתקשורת, שקנתה אגב את אי האמון במקרים רבים בצדק, ואלה שמאמינים בכל זאת, מעדיפים כנראה את נתניהו על פני כל מועמד אחר ממחנה השמאל למרות מגרעותיו בתחום ניקיון הכפיים. לקח להם אולי יממה ויותר להתייצב מאחוריו, אבל בסופו של דבר השיח ברשתות החברתיות ולחץ הפעילים עשה את שלו והביא להתייצבותם בזה אחר זה לצאת להגנת נתניהו. במובן הזה השרים לא הובילו את התמיכה, אלא הובלו. לא הנהיגו, נגררו.
גם יריבים מושבעים של ראש הממשלה הבינו בסיפור הזה היכן מרוחה החמאה. נפתלי בנט וגדעון סער יודעים היטב כי אם ברצונם להחליף את נתניהו בקרוב, עליהם לצאת כעת בעדו בתמיכה מוחלטת. הראשונים להתנקם במי שלא יעשה כן, יהיה הציבור שלהם, שממשיך להעניק לראש הממשלה שיעורי תמיכה גבוהים בסקרים (30 מנדטים לליכוד בסקר "מאגר מוחות" מיום שישי במקור ראשון).
הסיבוב הבא במערכת הפוליטית יתרחש אם וכאשר יוחלט על הגשת כתב אישום. גם אז, כמו היום, יניפו שרי הימין אצבע לחה לאוויר ויבדקו לאן נושבת הרוח. אם יגלו שחינו של נתניהו סר, התמיכה בו תיעלם באחת. אם ימשיך להוביל בדעת הקהל, יתייצבו מאחוריו ככלבי שמירה נאמנים. מתברר שלא רק ביטחון, מדיניות או כלכלה, אלא גם שחיתות זו בסך הכל רק פוליטיקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו