מלחמת האסלאם על אל־קודס"הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי" מאגד 57 מדינות מוסלמיות מכל רחבי העולם. לבקשת טורקיה, הנשיאה התורנית, הוא התכנס השבוע לדיון דחוף בנושא ירושלים. אין הדבר מפתיע: הארגון נולד ב־1969, לאחר הניסיון הכושל של נוצרי אדוק מעורער בנפשו להצית את מסגד אל־אקצא. אחת ממטרות הארגון היא "לתמוך בעם הפלשתיני, הנמצא תחת כיבוש זר, ולספק לו את האמצעים כדי להשיב לעצמו את זכויותיו האיתנות, כולל הזכות להגדרה עצמית והזכות להקים את מדינתו, שבירתה אל־קודס אל־שריף, תוך כדי שמירה על האופי ההיסטורי והאסלאמי של עיר זו".
שר החוץ האיראני מוחמד זריף הביע את תקוותו שההתמודדות עם התוקפנות הישראלית נגד הפלשתינים תאחד את העולם המוסלמי, והזכיר שמטרת הארגון היא לפעול לאחדות "האומה" בעמידה לפני "ההתפשטות הציונית". טורקיה מנסה כבר שנים להרחיב את השפעתה בירושלים ומשקיעה לשם כך עשרות מיליוני דולרים: מעבירה כספים לרשות הפלשתינית, מממנת אימאמים בעיר העתיקה, תומכת בהוראת השפה הטורקית, ועוד. הגשר של ארדואן בישראל הוא הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית והעומד בראשו, השייח' ראאד סלאח, המסית הראשי לאלימות, שכינה את רוצחי השוטרים בהר הבית "שאהידים". טורקיה הצליחה להחליש את מעמדה של ירדן בעיר העתיקה ולטפח את "המוראביטון" - המוסלמים העומדים בערי הספָר ונלחמים בחזית מול הלא מוסלמים.
הארגון לשת"פ אסלאמי אינו מצמצם את פעילותו למאבק למען הפלשתינים. בראשית יולי הוא תמך בזכות קשמיר להגדרה עצמית, קרי להיפרדות מהודו, למורת רוחה של הודו. הארגון גם תומך במוסלמים בכל מקום שבו יש עימות עם לא מוסלמים: לבנון, קוסובו, בוסניה ועוד. הוא גם פועל שהמוסלמים באירופה יתמידו בזהותם ולא יהפכו לבני המערב. נאמן ליסודות התפיסה האסלאמית של האחים המוסלמים, הארגון פועל להשלטת האסלאם על העולם כולו במה שהמנהיג הרוחני השייח' קרדאווי כינה "פתח סילמי": ניצחון בדרכי שלום. בביטאון הארגון "האסלאם היום" נכתב: "הצלחת מיעוט מוסלמי היא כשהוא יום אחד נהיה הרוב. משיגים זאת בהטמעה בין הרוב הלא מוסלמי למיעוט המוסלמי, כשהרוב מקבל אט אט את המוסר והדת האסלאמיים ולבסוף מזדהה עם האסלאם".
לאור זאת, ברור שהארגון לשת"פ אסלאמי הוא איום קיומי לא רק לישראל, אלא גם למערב כולו. לכן, במקום להצטדק מול דרישותיו הבוטות בנושא ירושלים, כדאי לישראל להדגיש שמלחמתו היא שלב בתוכנית עולמית להשלטת האסלאם. מומחים רבים חוששים לקרוא לילד בשמו, שכן ידוע שמלחמות דת הן עקובות מדם. אבל לא אנחנו הכרזנו עליה, והתכחשות למציאות לא משנה אותה, אלא רק עלולה להחמיר אותה. הצגת הבעיה באמיתותה היא תנאי לניצחון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו